אדמה ודישון
קומפוסט: איך מכינים בבית
בקצרה
קומפוסט נוצר כשמערבבים פסולת "ירוקה" לחה (שאריות ירק ופרי, דשא קצוץ) עם פסולת "חומה" יבשה (עלים יבשים, נייר, זרדים), בערך חלק ירוק אחד לחלק עד שלושה חלקים חומים בנפח, ושומרים על לחות של ספוג סחוט. בקומפוסטר מתוחזק מקבלים קומפוסט בשל בתוך חודשים ספורים עד שנה. בדירה אפשר להשתמש בוורמיקומפוסט (תולעים) או בבוקאשי (תסיסה בדלי סגור).
לפי עיריית תל אביב-יפו, ישראל קוברת בכל שנה כ-4.8 מיליון טונות של פסולת ביתית, וכ-40% ממנה אורגנית: קליפות, שאריות ירק ופרי, מזון שפג תוקפו, נייר ופסולת גינה. העירייה מעריכה שקומפוסטר אחד חוסך קבורה של כטון פסולת אורגנית למשפחה בשנה. את אותה פסולת אפשר להפוך לחומר הכי שימושי בגינה: קומפוסט, שמשפר מבנה קרקע, מחזיק מים בחול ומשפר ניקוז בחרסית. המדריך מסביר איך בוחרים שיטה, מה מכניסים ומה לא, ומה עושים כשמשהו משתבש.
איך זה עובד: ירוק, חום, אוויר ומים
קומפוסט הוא פירוק של חומר אורגני בידי חיידקים, פטריות ובעלי חיים קטנים. כדי שהם יעבדו מהר, צריך ארבעה דברים:
- חומר “ירוק” - עשיר בחנקן ולח: שאריות ירקות ופירות, דשא קצוץ, עשבים חד-שנתיים, משקעי קפה, קליפות ביצה כתושות.
- חומר “חום” - עשיר בפחמן ויבש: עלים יבשים, גבעולים וזרדים, קש, נייר וקרטון קרועים (לא מבריקים), שבבי עץ שלא טופל.
- אוויר - הפירוק הרצוי הוא אירובי. ערמה דחוסה ורטובה מדי עוברת לפירוק בלי חמצן, ומשם מגיע הריח.
- לחות - לפי ה-EPA, הערמה צריכה להיות לחה כמו ספוג סחוט.
כמה מכל אחד? המקורות נותנים טווח דומה:
| מקור | יחס מומלץ (לפי נפח) |
|---|---|
| ה-EPA האמריקאית | 2-3 חלקים חומים לחלק ירוק אחד |
| ה-RHS הבריטי | 25%-50% חומר ירוק, השאר חום |
| עיריית תל אביב-יפו (קומפוסטר ביתי) | אחרי כל הוספת פסולת רטובה, מכסים בחומר יבש בנפח דומה |
בפועל: כל פעם שמוסיפים שאריות מטבח, מכסים אותן בשכבה של חומר חום. ה-EPA ממליצה על 10-20 ס”מ עלים יבשים מעל שאריות המזון, ועל בסיס של 10-15 ס”מ זרדים או שבבי עץ בתחתית הערמה, כדי שאוויר ייכנס מלמטה. כדאי לקצוץ גבעולים ארוכים, ענפים, נייר וקרטון לפני שמוסיפים אותם.
למה זה חשוב בישראל: בגינה הישראלית יש הרבה חומר ירוק בקיץ (גיזום, דשא) והרבה עלים יבשים בסתיו. כדאי לאגור שק עלים יבשים בסתיו ולהשתמש בו כ”מכסה” כל השנה. ה-RHS ממליץ לא לשפוך כמות גדולה של דשא קצוץ בבת אחת, אלא לערבב אותו בחומר חום או להשאיר אותו בצד עד שיש מספיק חום.
בחירת שיטה: טבלת השוואה
| שיטה | מקום נדרש | מה נכנס | זמן עד תוצר | עבודה | מתאים ל |
|---|---|---|---|---|---|
| ערמה פתוחה | פינה בחצר | פסולת צמחית מהמטבח והגינה | איטי יותר מקומפוסטר, לפי ה-RHS | מעט, אבל נראית פחות מסודרת | חצר גדולה עם הרבה פסולת גינה |
| קומפוסטר (מיכל) | פינה קטנה בחצר | פסולת צמחית מהמטבח והגינה | 3-5 חודשים בתחזוקה טובה (EPA), עד שנתיים (RHS) | הוספה, כיסוי, ערבוב מדי פעם | רוב הבתים עם גינה |
| תוף מסתובב | מרפסת גדולה או חצר | פסולת צמחית בכמות קטנה-בינונית | תלוי בתפעול | סיבוב התוף במקום ערבוב בקלשון | מי שלא רוצה לערבב ידנית |
| ורמיקומפוסט (תולעים) | קופסה בבית או במרפסת מוצלת | שאריות ירק ופרי, נייר רטוב | 3-6 חודשים, בלי שלב התבגרות (EPA) | האכלה לפי קצב התולעים | דירה, גינה קטנה |
| בוקאשי | דלי אטום במטבח | כמעט כל פסולת המזון, כולל בשר ומוצרי חלב | כשבועיים תסיסה ועוד 2-4 שבועות באדמה (NC State) | הוספת סובין, ניקוז נוזלים | דירה, משפחה שמייצרת הרבה שאריות מבושלות |
כמה הבהרות: ה-RHS מציין שמיכלים קטנים מ-1 מ”ק עובדים, אבל ביעילות נמוכה יותר. עוד לפי ה-RHS, ורמיקומפוסט מתאים לגינות קטנות מאוד אבל אינו תחליף מלא לקומפוסט רגיל, כי הוא מטפל בעיקר בפסולת מטבח ובמעט פסולת גינה.
קומפוסטר בחצר: שלב אחר שלב
- מיקום. קרוב לברז ובמקום שנוח להגיע אליו גם בחורף, כדי שיהיה קל להוסיף, להשקות ולהוציא.
- בסיס. 10-15 ס”מ זרדים, ענפים קצוצים או שבבי עץ.
- מילוי. שכבה ירוקה, ומעליה שכבה חומה. כל הוספה של שאריות מטבח - מכוסה מיד.
- לחות. בודקים בכף היד. ה-RHS ממליץ להשקות בקיץ ערמה יבשה וסיבית. בקיץ הישראלי זה כמעט תמיד יידרש בערמה פתוחה.
- ערבוב. ערבוב או הפיכה כמה פעמים בשנה מזרזים את הפירוק, לפי ה-RHS. גם בלי ערבוב, ערמה מאוזנת תתפרק, רק לאט יותר.
- הוצאה. בתוכנית של תל אביב-יפו, אחרי כחצי שנה פותחים את תחתית הקומפוסטר ומוציאים את הקומפוסט המוכן מלמטה, בזמן שממשיכים להוסיף פסולת מלמעלה.
מתי הוא מוכן? לפי ה-RHS, קומפוסט בשל הוא חום כהה, פירורי, דומה לאדמה, וריחו כמו של יער לח. חתיכות שלא התפרקו מחזירים לסבב הבא. ה-EPA ממליצה להשאיר את הקומפוסט להתבגר לפחות 4 שבועות אחרי שהפסיק להתחמם ולא נראות בו שאריות מזון.
לא צריך “מאיצים” וסיד. ה-RHS קובע שסיד לא תורם לקומפוסט, ושמאיצי קומפוסט בדרך כלל מיותרים כשיש איזון בין ירוק לחום ומספיק אוויר.
מה אסור להכניס לקומפוסטר
| לא להכניס | למה |
|---|---|
| בשר, דגים, עצמות, מוצרי חלב, שומן ושמן | מושכים בעלי חיים (EPA). בתוכנית של תל אביב-יפו - רק פסולת ממקור צמחי |
| כלים חד-פעמיים, כולל “מתכלים” ושקיות מתכלות | ערמה ביתית לא מתחממת מספיק כדי לפרק אותם (EPA). תל אביב-יפו אוסרת גם כלים מתכלים |
| צמחים חולים | לפי שה”מ, רק אם בטוחים שהערמה מגיעה לכ-60 מעלות - חם מדי לגעת ביד |
| עשבים עם זרעים ועשבים פולשניים | הזרעים עלולים לשרוד בערמה ביתית שלא מתחממת מספיק ולהתפזר עם הקומפוסט |
| צמחים או דשא שרוססו בקוטלי עשבים | ברשימת ההימנעות של ה-EPA |
| עץ צבוע או מטופל, נייר מבריק, מדבקות של פירות | ברשימת ההימנעות של ה-EPA |
| צואה של כלבים וחתולים וחול חתולים | ברשימת ההימנעות של ה-EPA |
מה כן אפשר להכניס בכמות קטנה: ה-EPA מציינת שכמות קטנה של אוכל מבושל בסדר. קליפות הדרים, בצל ושום מתאימים לקומפוסטר רגיל, אבל לא לקופסת תולעים (ראו בהמשך).
קומפוסט בדירה: תולעים, בוקאשי וקומפוסטר משותף
ורמיקומפוסט (קומפוסט תולעים)
תולעים אדומות אוכלות את שאריות המזון ומשאירות “הפרשות” עשירות. לפי ה-EPA:
- מיקום: במקום חשוך, עם מכסה צמוד. אפשר מתחת לכיור, בארון או במחסן.
- טמפרטורה: טווח מיטבי של כ-15-25 מעלות. התולעים שורדות בין כ-0 לכ-35 מעלות, בתנאי שיש שכבת מצע של 10 ס”מ לפחות.
- מצע: נייר קרוע או עלים יבשים, מושרים 10 דקות במים וסחוטים עד לחות של ספוג.
- האכלה: קוברים את המזון מתחת ל-5 ס”מ מצע, ומוסיפים עוד רק אחרי שהמנה הקודמת נאכלה.
- לא להאכיל: הדרים, בצל, שום, בשר, מוצרי חלב, מזון שמנוני, עצמות וצואת חיות מחמד.
- תוצר: אפשר לקצור אחרי 3-6 חודשים, בלי שלב התבגרות.
הפרט הישראלי: 35 מעלות הן טמפרטורה רגילה במרפסת שמש בקיץ. קופסת תולעים צריכה לעמוד בתוך הבית או במקום מוצל ומאוורר, לא במרפסת חשופה.
בוקאשי
בוקאשי הוא לא קומפוסט במובן הרגיל אלא תסיסה. לפי שירות ההדרכה של NC State:
- מכניסים שאריות מזון קצוצות לדלי בוקאשי אטום. מקובל להכניס כמעט הכול, כולל בשר, מוצרי חלב, אוכל מבושל ועצמות קטנות.
- מפזרים מעל כל הוספה חופן סובין שהועשר במיקרואורגניזמים (חיידקי חומצה לקטית ושמרים), לוחצים להוצאת אוויר וסוגרים היטב.
- מנקזים את הנוזל שמצטבר בתחתית כל כמה ימים, כדי למנוע ריח. אפשר לדלל אותו ולהשתמש בו כדשן נוזלי.
- כשהדלי מלא, מחכים כשבועיים. ריח חמוץ, כמו של חמוצים, מעיד על תסיסה תקינה. ריח רקוב מעיד שחסר סובין.
- קוברים את התוצר באדמה בעומק של 20 ס”מ לפחות, כדי לא למשוך בעלי חיים, או מוסיפים אותו לקומפוסטר. באדמה הוא מתפרק בתוך 2-4 שבועות.
המגבלה: בוקאשי דורש מקום לקבור בו את התוצר - ערוגה, עציץ גדול או קומפוסטר של מישהו אחר.
קומפוסטר משותף ותוכניות עירוניות
עיריית תל אביב-יפו מפעילה תוכנית קומפוסטציה עירונית: בניינים ובתים פרטיים יכולים לרכוש קומפוסטר במחיר מסובסד ולקבל הדרכה וליווי, ותושבים יכולים להתנדב כ”נאמני קומפוסטרים” שמפעילים קומפוסטר ציבורי בגינה הסמוכה. קומפוסטרים מוצבים גם בבתי ספר, בגנים, במרכזים קהילתיים ובגינות קהילתיות. התוכנית מקבלת רק פסולת ממקור צמחי, בלי מזון מן החי ובלי כלים חד-פעמיים.
תקלות נפוצות ופתרונות
| מה רואים | הסיבה הסבירה | מה עושים |
|---|---|---|
| ריח רע, מסה רטובה ודביקה | יותר מדי מים ומעט אוויר, לרוב עודף דשא קצוץ או שאריות מזון | מוסיפים חומר חום, מערבבים, מכסים מפני גשם (RHS, EPA) |
| זבובים | שאריות מזון חשופות, ערמה רטובה מדי | מכסים כל הוספה בחומר חום או בפסולת גינה, בודקים לחות (RHS) |
| הערמה יבשה וסיבית ולא מתפרקת | מעט מדי לחות ועודף חומר חום | משקים ומוסיפים חומר ירוק (RHS) |
| הכול נשאר כמו שהיה אחרי חודשים | ערמה קטנה מדי, יבשה, או חורף קר | מגדילים כמות, מאזנים ירוק-חום, מחכים לאביב |
| חתולים, עכברים או ציפורים | בשר, מוצרי חלב או אוכל מבושל בערמה | מוציאים את המקור, מכסים, ומשאירים מוצרים מן החי לבוקאשי |
| ריח רקוב בבוקאשי | חסר סובין או שהנוזל לא נוקז | מוסיפים סובין, מנקזים לעתים קרובות יותר (NC State) |
ערמה שמתחממת היא סימן טוב. חום הוא תוצר של פעילות החיידקים. ערמה שהגיעה לטמפרטורה גבוהה מספיק גם מטפלת טוב יותר בזרעי עשבים ובגורמי מחלה, אבל ערמה ביתית קטנה לא מגיעה לשם תמיד, ולכן כדאי להשאיר צמחים חולים וזרעי עשבים מחוץ לה.
איך משתמשים בקומפוסט בגינה
לפי המלצות שה”מ לגינות קהילתיות:
| שימוש | כמות | איך |
|---|---|---|
| הכנת ערוגה חדשה | כ-30 ליטר למ”ר. פחות בקרקע חרסיתית ותיקה, יותר בחול חדש | מצניעים ב-20 הס”מ העליונים במעדר או במקלטרת. אין צורך להעמיק |
| ערוגה ותיקה | פחות מ-30 ליטר למ”ר | ערוגה שקיבלה קומפוסט כמה שנים מסתפקת בכמויות קטנות יותר |
| שתילת ירקות | מעט, סביב השתיל | מצניעים בקלטור שטחי |
| עצי פרי | 20-30 ליטר לעץ, פעמיים בשנה (סתיו ואביב) | מרחיקים חיפוי, מרימים את צינורות הטפטוף, מפזרים ומקלטרים בעדינות, ומחזירים טפטוף וחיפוי |
| נטיעת עץ | - | מוסיפים קומפוסט לבור השתילה ומסביבו |
כחיפוי: ה-RHS ממליץ לפזר קומפוסט כחיפוי בעובי של 5 ס”מ לפחות. חיפוי כזה מדכא עשבים, שומר על לחות ומזין את הקרקע. בגן הירק, לפי שה”מ, את הקומפוסט מצניעים ולא משאירים על פני הקרקע. סביב עצים מסתפקים בקלטור קל כדי לא לפגוע בשורשי ההזנה הרדודים, ומעליו מפזרים חיפוי.
למה הוא שווה את המאמץ: לפי ה-RHS, קומפוסט משפר את יכולת החזקת המים בקרקע חולית ואת הניקוז בקרקע חרסיתית. לפי שה”מ, הכנת קרקע עם קומפוסט היא אחד הכלים העיקריים בגן הירק למניעת מחלות קרקע ולדיכוי שלהן.
אחרי שמוסיפים קומפוסט סביב עצים, מחזירים את קווי הטפטוף למקומם. איך לפרוס אותם נכון, במדריך השקיה בטפטוף.
טעויות נפוצות
- לשפוך רק שאריות מטבח, בלי חומר חום. התוצאה: מסה רטובה ומסריחה.
- לשפוך שק דשא קצוץ בבת אחת. הוא נדחס ומתחיל להירקב. מערבבים עם עלים יבשים.
- להשאיר שאריות מזון חשופות. זה מה שמושך זבובים.
- להכניס בשר וגבינה לקומפוסטר רגיל. מושך בעלי חיים. בשביל זה יש בוקאשי.
- לשכוח להשקות בקיץ. ערמה יבשה בקיץ הישראלי פשוט עוצרת.
- להשאיר קופסת תולעים במרפסת שמש. מעל כ-35 מעלות התולעים לא שורדות.
- להכניס צמחים חולים ועשבים עם זרעים. ערמה ביתית לא תמיד מתחממת מספיק.
- להשתמש בקומפוסט לא בשל. קומפוסט מוכן הוא כהה, פירורי ובריח של אדמה.
- לחפור את הקומפוסט עמוק. לפי שה”מ, מספיקים 20 הס”מ העליונים.
- לקבור תוצר בוקאשי רדוד מדי. בעלי חיים יחפרו אותו. 20 ס”מ לפחות.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח להכין קומפוסט?
לפי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA), ערמה מתוחזקת היטב מוכנה בתוך 3-5 חודשים, וערמה שלא מטפלים בה עלולה לקחת עד שנה. ה-RHS הבריטי נותן טווח של חצי שנה עד שנתיים. בחום הפירוק מהיר יותר, ובחורף איטי יותר.
למה הקומפוסט מסריח?
ריח רע מעיד בדרך כלל על יותר מדי רטיבות ופחות מדי אוויר, למשל אחרי שהוסיפו כמות גדולה של דשא קצוץ או שאריות מזון. מוסיפים חומר חום יבש (עלים, נייר קרוע, קרטון) ומערבבים את הערמה.
אפשר לשים בקומפוסט שאריות בשר וגבינה?
בקומפוסטר רגיל לא. ה-EPA ממליצה להימנע מבשר, דגים, עצמות, מוצרי חלב, שומן ושמן, כי הם מושכים בעלי חיים, ותוכנית הקומפוסטציה של עיריית תל אביב-יפו מתירה רק פסולת ממקור צמחי. בשיטת בוקאשי, שבה מתסיסים את הפסולת בדלי סגור, מקובל להכניס גם בשר ומוצרי חלב.
אפשר להכין קומפוסט בדירה בלי גינה?
כן. ורמיקומפוסט (קופסת תולעים) אפשר להחזיק בתוך הבית, במקום חשוך ובטמפרטורה של כ-15-25 מעלות. בוקאשי מתבצע בדלי אטום במטבח, אבל את התוצר צריך בסוף לקבור באדמה או להוסיף לקומפוסטר. אפשרות שלישית היא קומפוסטר משותף בבניין או בגינה ציבורית, אם הרשות המקומית מפעילה תוכנית כזו.
כמה קומפוסט שמים בערוגה?
בהמלצות שה"מ לגינות קהילתיות, בהכנת ערוגה חדשה מצניעים כ-30 ליטר קומפוסט למ"ר ב-20 הסנטימטרים העליונים של הקרקע, פחות בקרקע חרסיתית ותיקה ויותר בחול. לעצי פרי ממליצים על 20-30 ליטר לעץ, פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב.