ירקות

עגבניות שרי

Solanum lycopersicum var. cerasiforme משפחת סולניים (Solanaceae)

שמות נוספים: עגבנית שרי, שרי, עגבנייה, Cherry tomato

עגבניות שרי בשלות וירוקות על הענף
צילום: JLPC · CC BY-SA 3.0

בקצרה

עגבניית שרי היא זן קטן של עגבנייה שקל לגדל בערוגה או בעציץ גדול במרפסת שמשית. בישראל שותלים בעיקר מסוף מרס ועד מאי, ובאזורים חמים אפשר גם בספטמבר. העגבנייה צריכה שמש מלאה, השקיה אחידה וסמוכה לגבעול הגבוה. הבעיות הנפוצות הן נשירת פרחים בחום הכבד, שחור פיטם, וצהבון אמיר העגבנייה, נגיף שמעבירה כנימת עש הטבק.

כרטיס צמח

עגבניות שרי Solanum lycopersicum var. cerasiforme

אור
שמש מלאה
מים
השקיה בינונית
קרה
רגיש לקרה
יובש
רגיש ליובש
קושי
קל לגידול
גודל
גובה 0.5–2 מ׳
עציץ
מתאים לעציץ
חיות מחמד
רעיל לחיות מחמד

איפה בארץ

  • חוף - מתאים
  • שפלה - מתאים
  • הר - מתאים
  • עמקים - מתאים
  • נגב - מתאים
  • ערבה - פחות מתאים

לוח שנה

שתילה: מרץ, אפריל, מאי, ספטמבר
קטיף: יוני, יולי, אוגוסט

החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.

“ישראל המציאה את עגבניית השרי” הוא אחד המשפטים הנפוצים על החקלאות הישראלית. הוא לא מדויק. עגבניות קטנות היו כאן הרבה לפני המדינה: האב הקדמון הבר של העגבנייה מגיע מדרום אמריקה, ותיאור אירופי של עגבנייה באשכולות שדומה לדובדבנים פורסם כבר ב-1623.

מה שכן קרה בישראל מעניין לא פחות. בשנות השבעים והשמונים חיפשה רשת מרקס אנד ספנסר הבריטית עגבנייה טעימה יותר, עם חיי מדף ארוכים. היא פנתה לחקלאי בריטי בשם ברנרד ספרקס, ובמקביל נתן גולדנברג, מדען המזון של הרשת, פנה לפרופ’ נחום קידר ולפרופ’ חיים רבינוביץ’ מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. הזן שפיתחו היה טעים, נשמר זמן רב, וגדל בשני טורים מסודרים משני צדי הגבעול, כך שקל לארוז אותו. הפופולריות שלו עלתה בסוף שנות השמונים, והמכירות הגיעו לשיא ב-1992. קידר קיבל ב-1986 את פרס קפלן על פיתוח עגבניות עם חיי מדף ארוכים, ובשנת 2006 את פרס ישראל. אז לא המצאה, אבל בהחלט הפיכה של עגבניית השרי למוצר שנמצא בכל מקרר.

בגינה, השרי היא כנראה העגבנייה הסלחנית ביותר. היא מניבה הרבה, נוחה לעציץ, ומתאימה לגינון למתחילים. מה שקובע את ההצלחה הוא העונה שבה שותלים, וסדירות ההשקיה.

זנים מומלצים לגידול בישראל

ההחלטה הראשונה היא לא שם הזן, אלא אופן הצמיחה:

סוגמאפייןמתאים ל
גבוה (“לא מוגבל”, קורדון)ממשיך לצמוח לגובה ולהניב לאורך זמן. צריך סמוכה גבוהה וקשירה, ומסירים ממנו נצריםערוגה עם תמיכה, מי שרוצה קטיף ארוך
נמוך (“מוגבל”, שיחי)קומפקטי, מפסיק לגדול בשלב מסוים. לא מסירים נצריםעציץ, מרפסת, מי שרוצה מינימום טיפול
זן סבולני לצהבון אמיר העגבנייהנושא גנים לסבילות לנגיף שמעבירה כנימת עש הטבקשתילה בקיץ ובסתיו, כשהכנימה פעילה

צהבון אמיר העגבנייה (TYLCV) הוא נגיף שתואר לראשונה בישראל, ב-1964. גן הסבילות המרכזי לנגיף, Ty-1, מקורו במין עגבנייה בר, ומופה באוניברסיטה העברית בשנות התשעים. בגינה אין דרך לעצור את הנגיף באמצעים אורגניים, ולכן אם אתם קונים זרעים או שתילים, שאלו על סבילות לצהבון.

איפה ומתי שותלים

עגבנייה היא גידול קיץ. היא לא סובלת קרה, ובחום הכבד של אמצע הקיץ החנטה שלה נפגעת. לכן בישראל יש שתי עונות שתילה, ואחת מהן עיקרית.

עונהמתי שותליםמה לצפות
אביב (העיקרית)מסוף מרס, אפריל ומאי. באזורים קרים עדיף לא להקדים, כי עגבנייה לא סובלת קרהקטיף מתחילת הקיץ. החנטה עלולה להיחלש בשיא החום
סתיוספטמבר, באזורים חמים ואפילו במישור החוףבסתיו הלח, בעיקר במישור החוף, הצמחים רגישים למחלות עלים פטרייתיות
אמצע הקיץלא מומלץשתילים צעירים סובלים מחום ומציפורים, ועש הטבק בשיא פעילותו

זה לוח העבודה שמשרד החקלאות מציע לגינה קהילתית. הוא כללי לכל הארץ, ובפועל הנגב, העמקים ומישור החוף מקדימים, ואזורי ההר מאחרים.

אור: שמש מלאה. בקיץ החם, הצללה חלקית של גן הירק עוזרת, גם ביולי וגם באוגוסט.

הכנת הקרקע: לפי משרד החקלאות, בהכנת ערוגה חדשה מוסיפים כ-30 ליטר קומפוסט למ”ר, פחות בקרקע חרסיתית ותיקה ויותר בקרקע קלה. מומלץ גם מחזור זרעים: לא לשתול עגבניות באותה ערוגה שנה אחרי שנה, כדי שגורמי מחלה לא יתבססו בקרקע. יומן גינה עוזר לזכור מה גדל איפה.

שתילים: אם זורעים בבית, לא משאירים שתילים זמן רב במגשי שתילה. השורשים מסתלסלים סביב עצמם, והצמח מתעכב.

השקיה אחרי שתילה: משקים כל יום עד שהשתיל נקלט, ואז מרווחים בהדרגה.

השקיה לאורך העונה

הכלל החשוב ביותר בעגבנייה: השקיה אחידה. לפי ה-RHS, תנודות ברטיבות הקרקע גורמות לשתי הבעיות הנפוצות בפרי: פיצוח ושחור פיטם.

  • בקליטה: כל יום, במנות קטנות.
  • בצמיחה: עמוק ובסדירות, לפי סוג הקרקע. עלים שמתגלגלים יכולים להיות סימן למחסור במים.
  • בהנבה (יולי-אוגוסט): משרד החקלאות ממליץ להקפיד על השקיה סדירה, ובחודשי הקיץ להוסיף חמש עד עשר דקות להשקיה היומית, לפי האזור.
  • בעציץ: בימים חמים, לפעמים כל יום.

טפטוף עם מחשב השקיה שומר על אחידות טוב יותר מכל השקיה ידנית. ראו את המדריך להשקיה בטפטוף.

דישון

בערוגה שהוכנה עם קומפוסט, הצמח מתחיל טוב. כשהגן מתחיל להניב, משרד החקלאות ממליץ לדשן במשורה באזור ההרטבה, בדשן נוזלי שמתפרק מהר, בכמויות קטנות.

בעציץ, ה-RHS ממליץ לדשן כל 10-14 ימים בדשן נוזלי עשיר באשלגן, מהרגע שהפירות הראשונים מתחילים לגדול. בערוגה עשירה אפשר להסתדר בלי, אבל דישון כל שבועיים יכול להגדיל את היבול. מידע על קומפוסט ביתי נמצא במדריך לקומפוסט.

תמיכה, נצרים וקטימה

בעגבנייה אין גיזום עונתי כמו בעצים, אבל יש עבודת ידיים לאורך העונה, בעיקר בזנים הגבוהים.

  • סמוכה: זן גבוה צריך מוט או חוט אנכי. עגבנייה לא נאחזת ולא מתפתלת סביב תמיכה לבד, ולכן קושרים אותה ביד ככל שהיא גדלה. לקראת סוף הקיץ מחזקים את הסמוכות, כי משקל הפרי יכול להפיל צמח.
  • נצרים: בזן גבוה מסירים את הנצרים, הענפים הצדדיים שצומחים בזווית שבין העלה לגבעול, כדי שהצמח יגדל על גבעול אחד. ה-RHS ממליץ לבדוק בכל השקיה. בזן נמוך (שיחי) משאירים את הנצרים.
  • קטימת ראש: כשזן גבוה מגיע לקצה התמיכה, קוטמים את קצה הגבעול הראשי שני עלים מעל אשכול הפרחים העליון.

מזיקים ומחלות נפוצים

עלים צהובים, קטנים ומעוותים, צמח שמפסיק לגדול ← צהבון אמיר העגבנייה. הנגיף מועבר רק על ידי כנימת עש הטבק (Bemisia tabaci), כנימה לבנה זעירה שמסתתרת בצד התחתון של העלים. צמח צעיר שנדבק מפסיק לגדול ולא מניב. לפי משרד החקלאות, מחודש מאי הכנימה נעשית נפוצה יותר, ובשטח פתוח אי אפשר להדביר אותה או לעצור את העברת הנגיף. מה שכן אפשר: צמח חזק, בזכות קרקע טובה, השקיה נכונה ושתילה במועד; זן סבולני; ובגינה קטנה, כיסוי ברשת. ההגנה המלאה היחידה היא בית רשת סגור.

כתם שחור בתחתית הפרי ← שחור פיטם. ראו למעלה: השקיה אחידה וסידן.

פרי סדוק ← תנודות במים. אותו פתרון: השקיה סדירה.

פרחים נושרים בשיא הקיץ ← חום. במחקר שבדק חמישה זנים של עגבנייה בחום ממושך ומתון, 32 מעלות ביום ו-26 בלילה, רק זן אחד הצליח לחנוט פרי, ונביטת גרגרי האבקה ירדה. כשהצמחים הועברו ל-28/22 מעלות, כל הזנים חנטו שוב, וככל שתקופת ההקלה הייתה ארוכה יותר, אחוז החנטה עלה. בפועל: גל של נשירת פרחים ביולי-אוגוסט לא אומר שהצמח אבוד. הצללה חלקית עוזרת.

שתילים צעירים מנוקרים ← ציפורים. לפי משרד החקלאות, זוג בולבולים יכול לחסל ערוגה של שתילים רכים. מכסים שתילים חדשים ברשת או באגריל עד שהם מתחזקים.

כתמים ועלים נבולים בסתיו ← מחלות עלים פטרייתיות. הלחות של הסתיו, בעיקר במישור החוף, מעודדת פטריות. זה המחיר של שתילה סתווית. מרווחים טובים בין הצמחים ואוורור עוזרים.

כנימות עלה על קצות הצמח: ראו את המדריך לכנימות עלה.

קטיף ושימור

בעגבנייה, לפי משרד החקלאות, מחכים להבשלה מלאה ולא קוטפים מוקדם מדי. ה-RHS ממליץ לעבור על הצמחים כל כמה ימים, ולקטוף כל פרי בנפרד, עם העוקץ, ברגע שהוא בשל וצבעוני לגמרי.

חיות מחמד: לפי ה-ASPCA, צמח העגבנייה רעיל לכלבים, לחתולים ולסוסים בגלל החומר סולנין. הפרי הבשל אינו רעיל. כדאי לשים לב לכלב שנוטה ללעוס עלים בגינה.

גידול בעציץ או במרפסת

עגבניית שרי היא אחד הגידולים הטובים למרפסת, בתנאי שיש שמש.

  • עציץ: צמח אחד בעציץ בקוטר 30-45 ס”מ, לפי ה-RHS. עציץ קטן יותר מתייבש מהר מדי.
  • זן: שיחי ונמוך נוח יותר. זן גבוה צריך סמוכה וקשירה, ובמרפסת עם רוח זה מאתגר.
  • אור: שמש מלאה. מרפסת צפונית או מוצלת תיתן צמח ארוך ודליל עם מעט פרי.
  • השקיה: בדיקה יומית בקיץ. העציץ מתייבש מהר, ותנודות ברטיבות גורמות לשחור פיטם ולפיצוח.
  • דישון: כל 10-14 ימים בדשן עשיר באשלגן, מרגע שהפירות מתחילים לגדול.
  • עש הטבק: גם במרפסת גבוהה הכנימה מגיעה. בודקים את הצד התחתון של העלים.

טעויות נפוצות

לשתול באמצע הקיץ. שתילים צעירים בחום של יולי סובלים, והכנימה בשיא. שותלים באביב, או בספטמבר באזורים חמים.

להשקות לא אחיד. יום יבש ואחריו השקיה גדולה הם המתכון לפרי סדוק ולשחור פיטם.

להשאיר את כל הנצרים בזן גבוה. הצמח הופך לסבך צפוף, האוויר לא זז והמחלות מתפשטות.

לשתול עגבניות באותה ערוגה כל שנה. מחלות קרקע מצטברות. מחליפים מקום.

לרסס נגד צהבון. אין ריסוס שעוצר את הנגיף בגינה. מגינים על הצמח מראש: זן סבולני, רשת, מועד שתילה נכון.

להתייאש מנשירת פרחים ביולי. זה החום. כשהוא נשבר, הצמח חוזר לחנוט.

לקטוף מוקדם מדי. עגבנייה מקבלת את מלוא הטעם על הצמח.

עגבניית השרי היא קרובת משפחה של הפיזליס, וריחן נשתל באותה עונה ומשתלב איתה בערוגת הקיץ. לוח העבודות לעונת השתילה נמצא בלוח הגינון למרס ובלוח הגינון לאפריל.

שאלות נפוצות

האם עגבניית השרי היא המצאה ישראלית?

לא. עגבניות קטנות מוכרות מאות שנים, ותיאור אירופי של עגבנייה באשכולות שדומה לדובדבנים פורסם כבר ב-1623. התרומה הישראלית הייתה זן שרי מסחרי שפיתחו פרופ׳ נחום קידר ופרופ׳ חיים רבינוביץ׳ מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית: טעים, עם חיי מדף ארוכים ונוח לאריזה. הזן הזה הפך את השרי למוצר מדף נפוץ בשנות השמונים והתשעים.

מתי שותלים עגבניות שרי בישראל?

העונה העיקרית היא האביב: מסוף מרס, דרך אפריל ועד מאי. באזורים חמים ובמישור החוף אפשר לשתול גם בספטמבר, אבל בסתיו הלח הצמחים רגישים יותר למחלות עלים.

למה הפרחים של העגבנייה נושרים בלי פרי?

הסיבה הנפוצה בקיץ היא חום. במחקר שבדק חמישה זנים בטמפרטורות של 32 מעלות ביום ו-26 בלילה, רק זן אחד חנט פרי, ונביטת האבקה ירדה. כשהחום ירד, כל הזנים חנטו שוב. הצללה חלקית בקיץ עוזרת.

מה זה הכתם השחור בתחתית העגבנייה?

שחור פיטם. הוא נגרם ממחסור נקודתי בסידן בפרי, ולרוב בגלל השקיה לא סדירה או עקת מים, כי המים הם שמובילים את הסידן. השקיה אחידה, וקומפוסט בקרקע, מונעים את רוב המקרים.

האם עגבניות שרי מתאימות לגידול בעציץ?

כן. שותלים צמח אחד בעציץ בקוטר 30-45 ס״מ, במקום שמשי. בימים חמים עציץ מתייבש מהר, ולפעמים צריך להשקות כל יום. מהרגע שהפירות הראשונים מתחילים לגדול, מדשנים כל 10-14 ימים בדשן עשיר באשלגן.

מקורות

  1. המלצות לטיפול בגינה קהילתית במהלך חודשי השנה - משרד החקלאות, אגף יער ואילנות ושה״מ gov.il
  2. עגבניית שרי - ויקיפדיה he.wikipedia.org
  3. נחום קידר - ויקיפדיה he.wikipedia.org
  4. Cherry Tomatoes Have Surprising Israeli Roots - My Jewish Learning (2017) myjewishlearning.com
  5. עגבניות או לא להיות: מה קרה לסמל המטבח הישראלי? - וואלה (2024) finance.walla.co.il
  6. Tomatoes: grow your own - RHS rhs.org.uk
  7. Physiological factors limit fruit set of tomato under chronic, mild heat stress - Sato et al. (2000) agris.fao.org
  8. Mapping and introgression of a tomato yellow leaf curl virus tolerance gene, Ty-1 - Zamir et al., Hebrew University (1994) cris.huji.ac.il
  9. נגיף צהבון אמיר העגבנייה - המכלול hamichlol.org.il
  10. Tomato Plant - ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants aspca.org

נכתב על ידי

מערכת האתר

צוות התוכן כותב ומעדכן את המדריכים על בסיס מקורות מקצועיים ישראליים: שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), הגנים הבוטניים וקק"ל.

איך אנחנו כותבים ובודקים

עודכן

פורסם