בקצרה
השסק הוא עץ פרי ירוק-עד ממשפחת הוורדיים, שמקורו בדרום-מזרח סין. בניגוד לרוב עצי הפרי הוא פורח בסתיו, הפרי גדל בחורף ומבשיל ראשון באביב, בעיקר באפריל-מאי. בארץ פותחו זנים כמו ׳עכו 1׳ ו׳עכו 13׳. העץ קל לגידול ועמיד לקור, אבל הפרחים והפרי רגישים לכפור ולשרב, והפרי חייב להיקטף בשל לגמרי.
כרטיס צמח
שסק Eriobotrya japonica
- אור
- שמש מלאה
- מים
- השקיה בינונית
- קרה
- עמיד לקרה
- יובש
- עמידות בינונית ליובש
- קושי
- קל לגידול
- גודל
- גובה 3–9 מ׳
- עציץ
- לא מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- רעילות לחיות מחמד: לא ידוע
איפה בארץ
- חוף - מתאים
- שפלה - מתאים
- הר - מתאים
- עמקים - פחות מתאים
- נגב - מתאים
- ערבה - פחות מתאים
לוח שנה
החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.
בסתיו, כשרוב עצי הפרי בגינה כבר נכנסים לתרדמה, השסק פורח. בישראל הפריחה שלו מתחילה בסתיו ונמשכת 80-100 יום. הפרי חונט וגדל לאורך החורף, ובאביב הוא הראשון להבשיל. זה הופך את השסק לעץ מיוחד בגינה, אבל גם לעץ פגיע: הפרחים והפרי הצעיר נמצאים על העץ דווקא בחודשים הקרים.
גם השם שלו מיוחד. “שסק” מופיע בתלמוד הבבלי (בבא מציעא ס, א), בביטוי ארמי שמשמעותו המקורית לא ברורה. רש”י פירש אותו כפרי השיזף, ואחרים כשסק הגרמני. רק בתחילת המאה ה-20 הוצמד השם לעץ שאנחנו מכירים היום, שמקורו באזורים ההרריים של דרום-מזרח סין.
זנים מומלצים לגידול בישראל
בישראל פותחו כמה זנים, חלקם בתחנת הניסיונות החקלאית בעכו. בשוק מוכרים את רוב השסק בלי שם זן, כי הזנים המקומיים קשים להבחנה.
| זן | מאפיין | מתאים ל |
|---|---|---|
| עכו 1 | זן ישראלי. מאביק את עצמו, ובמחקר של האוניברסיטה העברית האבקה עצמית ספונטנית הספיקה לחנטה | עץ בודד בגינה |
| עכו 13 | זן ישראלי, היה בעבר 50-70% מהנטיעות. צריך האבקה מזן אחר. מחזיק כשבועיים באחסון ב-0 מעלות | גינה עם שני זנים לפחות |
| יהודה | מאביק את עצמו, לפי אותו מחקר | עץ בודד בגינה |
| צריפין 8 | פותח במכון וולקני | גיוון זנים |
| טנאקה | זן יפני, מאביק את עצמו באופן חלקי | גיוון, בשילוב זן נוסף |
| אברי | זן חדש יחסית, שצובר פופולריות לפי ויקיפדיה | מי שמחפש זן עדכני |
בשנים האחרונות יובאו לארץ גם זנים גדולי פרי מספרד ומקליפורניה.
השסק בארץ במספרים. לפי ויקיפדיה, שטחי השסק בישראל נאמדים בכ-2,500 דונם, עם יבול של כ-5,000 טון בשנה. מרכזי הגידול בצפון הם בקעת הנדיב, ממזרח לבנימינה, ועמק בת שלמה, ממזרח לזכרון יעקב. תחת רשתות מדווחים על יבולים של כמעט שלושה טון לדונם. גם עצים ננסיים, על כנת חבוש, הניבו בישראל יבולים גבוהים כבר בשנים הראשונות.
זנים קטנים. יש זנים ננסיים של שסק. הזן ‘אדוונס’, למשל, מגיע לגובה של כ-1.5 מטר בלבד, ונחשב עמיד מאוד לכוויית אש. לגינה קטנה זו אפשרות שכדאי לשאול עליה במשתלה.
האבקה: עץ אחד או שניים?
השסק מואבק בדרך כלל על ידי דבורים. הזנים נבדלים זה מזה ביכולת להאביק את עצמם:
| יכולת האבקה עצמית | זנים |
|---|---|
| מאביקים את עצמם | ‘עכו 1’, ‘מוגי’, ‘תאלס’ |
| מאביקים את עצמם באופן חלקי | ‘טנאקה’, ‘אדוונס’, ‘פייל יילו’ |
| צריכים זן נוסף | ‘עכו 13’, ‘גולדן יילו’, ‘שמפניה’, ‘אחמר’, ‘סן מישל’ |
מה זה אומר בגינה: אם יש מקום לעץ אחד, בוחרים זן מאביק עצמי. אם בוחרים זן כמו ‘עכו 13’, שותלים לידו זן נוסף. גם בזנים מאביקים עצמיים, האבקה הדדית יכולה לעזור: בהודו היא העלתה את היבול ב-10-17%. במחקר של האוניברסיטה העברית על ‘עכו 1’ ו’יהודה’, לעומת זאת, ההאבקה העצמית הספונטנית הספיקה לחנטה.
איפה ומתי שותלים
איפה בארץ: לפי מועצת הצמחים, רוב המטעים נמצאים במישור החוף ובאזור המושבה בת שלמה. לפי ויקיפדיה, שסק נטוע גם בהרי ירושלים, בגליל העליון, בשפלה ובצפון הנגב, והעץ גדל ומניב גם באזורים נוספים.
קור: העץ עצמו עמיד מאוד. עץ מבוסס שורד ירידה לכ-11 מעלות מתחת לאפס. הבעיה היא הפריחה והפרי, שנמצאים על העץ בחורף:
| חלק בעץ | נפגע בטמפרטורה של בערך |
|---|---|
| העץ הבוגר | 11- מעלות |
| ניצני פרחים | 7- מעלות |
| פרחים פתוחים | 3- מעלות |
| הזרע בתוך פרי צעיר (הפרי נושר) | 3.9- מעלות |
במקום שבו יש כפור אביבי, שותלים במקום החם ביותר בחצר. בגלל הרגישות הזו, מטעים רבים בארץ מגודלים תחת כיסוי.
שרב: לפי מועצת הצמחים, הפרי רגיש לשרב.
אור: שמש מלאה, לצמיחה ולפרי.
קרקע: השסק גדל בקרקעות בפוריות בינונית, מחול-חרסית קל ועד חרסית כבדה. ניקוז טוב הוא תנאי. במקום שנשאר רטוב אחרי גשם, שותלים על תל מוגבה מאדמה מקומית.
מרווחים: לפי ויקיפדיה העץ מגיע בדרך כלל ל-3-4 מטר, אבל עץ רגיל בקרקע עשירה יכול להגיע ל-6-9 מטר, ואז שותלים אותו במרחק 7.5-9 מטר. עצים על כנת חבוש נשארים נמוכים, ובארץ ההרכבה על חבוש הרחיבה את הגידול משנות ה-60. כנת חבוש גם מתאימה יותר לקרקע כבדה ורטובה מכנת שסק.
מה שותלים: עץ מורכב. עצים מורכבים מתחילים להניב תוך כחמש שנים, לעומת 8-10 שנים בעץ מזרע.
השקיה לאורך השנה
השסק פורח וגדל בחודשים הגשומים, ולכן העונה הקריטית שלו שונה משל עצי הפרי הנשירים. לפי ספרות הגידול הקלאסית, משקים כשניצני הפרחים מתנפחים, ועוד 2-3 פעמים במהלך עונת הקטיף.
בארץ החורף הוא עונת הגשמים, ולכן בחורף יבש או כשהגשם נעצר בזמן שהפרי גדל כדאי לבדוק את לחות הקרקע ולהשלים בהשקיה. לא מצאנו המלצת כמויות ישראלית מפורסמת לשסק ביתי, ולכן עדיף להתאים את ההשקיה לסוג הקרקע עם מדריך מקומי. בכל מקרה, משקים רק בקרקע מנוקזת: ריקבון שורשים וצוואר הוא אחת הבעיות המוכרות של העץ.
דישון
השסק הוא “אוכל כבד”, צרכן גדול של מזון. באזורים טרופיים משתמשים הרבה בזבל אורגני. אחת ההמלצות בספרות: כחצי קילו דשן מאוזן (6-6-6) לעץ בגובה 2.5-3 מטר, שלוש פעמים בשנה, בתקופות הצימוח הפעיל.
גיזום
מתי: אחרי הקטיף, בסוף האביב.
למה: עץ שלא נגזם מפתח יותר מדי ענפי קצה, נחלש, ונכנס לסירוגיות: שנה עם הרבה פרי ושנה עם מעט. גיזום מתון אחרי הקטיף שומר על עץ מאוורר ועל יבול סדיר.
כמה: גוזמים במידה ובשיקול דעת, לא גיזום חזק.
עקרונות הגיזום של עצי פרי מפורטים במדריך גיזום עצי פרי.
דילול פרי
לפי מועצת הצמחים, דילול הפרי הוא אחת העבודות הקשות בגידול השסק, כי צריך לעשות אותו ביד. בלי דילול, האשכולות עמוסים בפירות קטנים.
כמה משאירים? ביפן, בזן ‘טנאקה’ משאירים פרי אחד באשכול, ובזן ‘מוגי’ שניים. בגינה ביתית אפשר להיות נדיבים יותר, אבל הכלל זהה: פחות פירות באשכול, פירות גדולים יותר.
מזיקים ומחלות נפוצים
פרי מנוקר ← ציפורים. בישראל מגינים על השסק מציפורים ברשתות. לפי מועצת הצמחים, הרשת גם מאפשרת להשאיר את הפרי על העץ עד הבשלה מלאה. ביפן עוטפים את האשכולות בשקיות.
פרי נגוע ורקוב ← זבובי פירות. בפלורידה ובהודו זבובי פירות הם מזיק מרכזי של השסק. העטיפה היפנית של האשכולות בשקיות נועדה להגן גם מפני מזיקים, לא רק מציפורים.
ענפים שמשחירים ומתייבשים ← כוויית אש (fire blight). בקליפורניה זו המחלה החמורה ביותר של השסק, והיא הרגה שם עצים רבים. אם מופיעים סימנים כאלה, כדאי להתייעץ עם מדריך.
כתמים סגולים על הפרי ← כוויית שמש. באזורים חמים זו תופעה מוכרת.
ריקבון שורשים וצוואר. מופיע ברשימת המחלות של השסק. ניקוז טוב הוא ההגנה הבסיסית.
כנימות מגן, כנימות עלה ותריפס תוקפים גם הם את השסק.
קטיף ושימור
מתי: לפי מועצת הצמחים, השיווק נמשך ממרץ עד יוני, ורוב הפרי מבשיל מאפריל ועד אמצע מאי. במבנים מכוסים הקטיף מתחיל ממרץ. הפרי מבשיל כ-90 יום אחרי הפריחה המלאה.
איך יודעים: הצבע המלא של הזן הוא המדד הטוב ביותר. פרי לא בשל חמוץ מאוד.
קוטפים רק בשל: השסק לא מתמתק אחרי הקטיף. מה שנקטף חמוץ יישאר חמוץ.
איך קוטפים: עם העוקץ, כדי לא לקרוע את הקליפה הדקה. הפרי עדין לקטיף, לטיפול ולאחסון.
שימור: בקירור ובלחות גבוהה הפרי מחזיק עד כעשרה ימים. אחסון ארוך יותר פוגע בארומה.
שימושים: מעבר לאכילה טרייה, מועצת הצמחים מציינת שמשסק קלוף ומגולען מכינים ריבות, לפתנים, ג’לי ומשקאות. הפירות הגדולים והאחידים שמשווקים בשנים האחרונות מתאימים גם לסלטים.
השנה של השסק בגינה
הלוח של השסק הפוך משל רוב עצי הפרי, ולכן כדאי לראות אותו ברצף אחד. הלוח מסכם את מה שמפורט למעלה:
| עונה | מה קורה בעץ | מה עושים |
|---|---|---|
| סתיו (אוקטובר-דצמבר) | פריחה, 80-100 יום | השקיה כשהניצנים מתנפחים אם אין גשם. לא גוזמים |
| חורף (דצמבר-פברואר) | חנטה וגדילת הפרי | דילול ביד. מעקב אחרי לילות כפור |
| סוף חורף-אביב (מרץ-מאי) | הבשלה. רוב הפרי מאפריל עד אמצע מאי | פורסים רשת נגד ציפורים, קוטפים רק פרי בשל, 2-3 השקיות בעונת הקטיף |
| סוף אביב (מאי-יוני) | סוף הקטיף | גיזום מתון אחרי הקטיף |
| קיץ | אין פרי על העץ | השקיה לפי סוג הקרקע, בלי מים עומדים |
ההבדל בין שנה טובה לשנה מאכזבת נקבע לרוב בשני רגעים: לילה קר אחד בזמן הפריחה, ויום שרב אחד כשהפרי כמעט בשל. את הראשון מנהלים בבחירת מקום חם בחצר. את השני, בקטיף בזמן. לפי מועצת הצמחים, חלון הקטיף של השסק קצר מאוד, ותקופת השיווק שלו מהקצרות שיש.
טעויות נפוצות
לשתול שסק מגלעין של פרי טעים. 8-10 שנים עד פרי, ולא בטוח שיהיה דומה. קונים עץ מורכב.
לשתול ‘עכו 13’ לבד. הזן הזה צריך האבקה מזן אחר. בעץ בודד בוחרים זן מאביק עצמי, כמו ‘עכו 1’.
לשתול במקום הכי קר בחצר. העץ ישרוד, אבל הפרחים והפרי הצעיר ייפגעו מכפור. בוחרים את הפינה החמה.
לקטוף מוקדם “כדי שהציפורים לא יגיעו”. פרי שנקטף לא בשל נשאר חמוץ. פורסים רשת ומחכים לצבע המלא.
לוותר על דילול. אשכולות עמוסים נותנים פירות קטנים, והעץ נחלש לשנה הבאה.
להזניח גיזום. עץ לא גזום מתמלא ענפי קצה ונכנס לסירוגיות.
לגזום בסתיו. בסתיו השסק פורח. גוזמים מיד אחרי הקטיף.
לשמור שסק שבועות במקרר. הפרי מחזיק בקירור עד כעשרה ימים. אחר כך הארומה נפגעת. אוכלים טרי, ומה שנשאר הופכים לריבה או ללפתן.
השסק פותח את עונת הפירות באביב, הרבה לפני שאר עצי הגינה. איך הוא משתלב בלוח השנתי במדריך פירות העונה בישראל.
שאלות נפוצות
מתי עונת השסק בישראל?
השיווק נמשך ממרץ עד יוני, ורוב הפרי מבשיל מאפריל ועד אמצע מאי. במבנים מכוסים הפרי מבשיל כבר ממרץ.
למה השסק פורח בסתיו?
זה המחזור הטבעי שלו: הפריחה בישראל מתחילה בסתיו ונמשכת 80-100 יום, הפרי חונט וגדל בחורף ומבשיל באביב. לכן הפרחים והפרי הצעיר חשופים לכפור.
האם שסק ממשיך להבשיל אחרי הקטיף?
לא. השסק לא מתמתק אחרי הקטיף, ולכן קוטפים רק פרי שהגיע לצבע המלא של הזן. פרי לא בשל חמוץ מאוד.
מתי גוזמים עץ שסק?
אחרי הקטיף, בזהירות. עץ שלא נגזם מפתח יותר מדי ענפי קצה, נחלש, ונוטה להניב שנה כן ושנה לא.
האם אפשר לגדל שסק מגלעין?
אפשר, אבל עץ מזרע מתחיל להניב רק אחרי 8-10 שנים, ולא בהכרח יהיה דומה לאם. עץ מרוכב מניב תוך כחמש שנים.