אפרסק
Prunus persica משפחת ורדיים (Rosaceae)
שמות נוספים: עץ אפרסק, נקטרינה, אפרסק שטוח, Peach
בקצרה
אפרסק הוא עץ פרי נשיר שמניב בקיץ ומפרה את עצמו, כך שעץ אחד מספיק. ההצלחה שלו בישראל תלויה בעיקר בהתאמת הזן לכמות הקור באזור: זנים דלי-קור למישור החוף ולשפלה, וזנים שצריכים יותר קור לגליל ולגולן. דורש גיזום שנתי, דילול פירות והגנה מסלסלת עלים ומזבוב הים התיכון.
כרטיס צמח
אפרסק Prunus persica
- אור
- שמש מלאה
- מים
- השקיה בינונית
- קרה
- עמיד לקרה
- יובש
- רגיש ליובש
- קושי
- גידול בינוני
- גודל
- גובה 4.5–7.5 מ׳
- עציץ
- לא מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- רעיל לחיות מחמד
איפה בארץ
- חוף - מתאים
- שפלה - מתאים
- הר - מתאים
- עמקים - פחות מתאים
- נגב - פחות מתאים
- ערבה - פחות מתאים
לוח שנה
החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.
האפרסק הוא עץ של ארצות קרות יחסית, ובכל זאת מגדלים אותו בישראל כבר מלפני קום המדינה. הסוד הוא קור: עץ האפרסק צריך כמות מסוימת של שעות קרות בחורף כדי “להתעורר” כמו שצריך באביב. רוב שטחי הנשירים בארץ, כולל אפרסק ונקטרינה, נמצאים בגליל ובגולן (77% לפי משרד החקלאות). אבל בזכות זנים דלי-קור, אפשר לגדל אפרסק גם בגינה במישור החוף.
החוקר אמנון ארז ממכון וולקני, שעוסק עשרות שנים בתרדמת עצי גלעיניים, מתאר איך החורפים החמים מקשים על הענף ואיך הפתרון ארוך הטווח הוא זנים שצריכים פחות קור. לגינה הביתית המסקנה פשוטה: הזן הנכון לאזור חשוב יותר מכל טיפול אחר.
זנים מומלצים לגידול בישראל
קודם כול: מה זה מנות קור
הצורך של הזן בקור נמדד במנות קור (או שעות קור). בשיטה הפשוטה סופרים שעות שבהן הטמפרטורה בין 0 ל-7 מעלות. הקור היעיל ביותר הוא בטווח 4-10 מעלות בערך, וימים חמים באמצע החורף (מעל כ-15 מעלות) מבטלים חלק מהקור שנצבר. בישראל משתמשים במודל מתוחכם יותר (המודל הדינמי), אבל העיקרון זהה.
- זן שקיבל פחות קור ממה שהוא צריך פורח באיחור, באופן לא אחיד, ומניב מעט.
- זן שצריך מעט מאוד קור ונשתל באזור קר פורח מוקדם מדי, וקרה מאוחרת עלולה לפגוע בפרחים ובפרי הצעיר. פרח פתוח עמיד עד כמינוס 2 עד מינוס 3 מעלות; ניצן סגור עמיד עד כמינוס 6.7.
הכלל של אוניברסיטת פלורידה: בוחרים זן שדרישת הקור שלו נמוכה מעט מהממוצע באזור, כדי שתתמלא כמעט בכל חורף.
דוגמאות לזנים לפי דרישת קור
הטבלה מבוססת על זני תוכנית הטיפוח של אוניברסיטת פלורידה, שפותחו במיוחד לחורף חם. אלה דוגמאות להמחשה ולא רשימת זנים שנבדקו בישראל, ורובם לא נמכרים כאן בשמות האלה. גם העמודה “מתאים ל” היא הערכה שלנו לפי דרישת הקור בלבד. השתמשו בטבלה כדי להבין מה לשאול במשתלה: “כמה מנות קור הזן צריך?”
| זן (פלורידה) | דרישת קור (מנות) | מאפיין | מתאים ל (הערכה לפי קור) |
|---|---|---|---|
| UFSun (אפרסק) | 100 | דרישת קור נמוכה מאוד, חונט היטב בחורף חם | האזורים החמים ביותר במישור החוף |
| Flordaprince (אפרסק) | 150 | “הסטנדרט” לקור נמוך והבשלה מוקדמת, קליפה אדומה | מישור החוף |
| Tropicbeauty (אפרסק) | 150 | פרי אטרקטיבי, ציפה צהובה | מישור החוף, שפלה חמה |
| Flordaglo (אפרסק) | 150 | ציפה לבנה | מישור החוף |
| UFO (אפרסק שטוח) | 250 | פרי בצורת “דונאט”, טעם מצוין | שפלה, מישור החוף |
| Sunraycer / UFRoyal (נקטרינה) | 250 | נקטרינות דלות-קור, קליפה אדומה | שפלה, מישור החוף |
| Gulfcrest (אפרסק) | 525 | צריך יותר קור, ציפה לבנה | אזורים קרירים יותר, הר |
עוד שני מושגים שיופיעו בתוויות:
- גלעין נפרד או צמוד - אם הציפה נפרדת מהגלעין או נצמדת אליו.
- ציפה נמסה או לא נמסה - אפרסק “נמס” רך ועסיסי אבל נחבל בקלות. אפרסק “לא נמס” נשאר מוצק יותר.
איפה ומתי שותלים
אזור. בגליל ובגולן יש מספיק קור גם לזנים מסורתיים. בשפלה ובמישור החוף בוחרים זנים דלי-קור. בערבה ובאזורים חמים מאוד בחורף הסיכוי להצלחה נמוך.
מיקום. שמש מלאה, ומקום שבו לא מצטבר אוויר קר באביב, כדי שקרה מאוחרת לא תפגע בפריחה. מקום עם זרימת אוויר טובה גם מתייבש מהר אחרי גשם, וזה חשוב נגד סלסלת עלים.
חום בחורף. ארז מתאר גם נזק אחר: גלי חום בחורף ובאביב פוגעים בהתפתחות ניצני הפרחים וגורמים לחנטה נמוכה. זה לא בשליטתכם, אבל זה מסביר שנים של יבול דל גם בזן “נכון”.
מתי. כמו עצים נשירים אחרים, שותלים בדרך כלל בעונת התרדמה. בדקו עם המשתלה מתי מגיעים העצים לעונה.
כמה זמן עד פרי, וכמה שנים העץ מחזיק
בפלורידה, שבה האקלים חם בחורף כמו במישור החוף, עצי אפרסק נכנסים לייצור מסחרי תוך 2-3 שנים. אוניברסיטת פלורידה מציינת גם שבתנאים כאלה העצים חיים כ-7 עד 10 שנים בממוצע, כי מחלות ומזיקים מחלישים אותם עם הזמן. אפרסק הוא לא עץ לדורות כמו תאנה או זית. אם העץ שלכם בן עשר ומניב פחות ופחות, זה לא בהכרח משהו שעשיתם לא נכון. לפעמים הפתרון הוא לשתול עץ חדש, אולי מזן דל-קור חדש יותר.
האבקה. כל זני האפרסק מפרים את עצמם. אבל האפרסק פורח מוקדם, כשמעט מאביקים פעילים. RHS ממליצים במקרה כזה להאביק ביד: מעבירים מכחול רך ויבש מפרח לפרח בשעות החמות של היום.
מה עוד לשתול לידו. מי שרוצה פרי גם בסתיו יכול לשלב בגינה אפרסמון, שמבשיל כשעונת האפרסק נגמרת. לוח מלא של עונות הפרי בארץ נמצא במדריך עונות הפירות בישראל.
השקיה לאורך השנה
- עץ צעיר: משקים באופן סדיר בתקופות יבשות בשנתיים הראשונות. בישראל זה אומר כל עונת הקיץ.
- עץ מניב: התקופה הקריטית היא התנפחות הפרי בחודשים שלפני הקטיף. מחסור במים אז נותן פרי קטן. אוניברסיטת פלורידה מציינת שהשקיה משלימה, בעיקר בשלב ההתנפחות האחרון, מגדילה את הפרי.
- אחרי הקטיף: לא מפסיקים להשקות. העץ עדיין בעלים עד הסתיו, ובקיץ הישראלי בלי השקיה הוא ייכנס לעקה.
- חורף: העץ בלי עלים, והגשם בדרך כלל מספיק.
משקים בבוקר או בערב, בטפטוף על הקרקע ולא על העלים.
דישון
לפי RHS, עץ מבוסס בקרקע מחופה בדרך כלל לא צריך דשן נוסף. אם היבול דל או מופיעים סימני מחסור, מוסיפים דשן כללי בתחילת האביב.
גם כאן לא כדאי להגזים בחנקן. אוניברסיטת פלורידה מציינת זן שבו השחמה של ציפת הפרי קשורה לחנקן גבוה. עודף חנקן מייצר בעיקר נוף, לא פרי.
גיזום
אפרסק הוא עץ שחייבים לגזום כל שנה, ויש לזה סיבה ביולוגית: הפרי נוצר כמעט רק על ענפים בני שנה (שצמחו בעונה הקודמת). ענף שכבר נתן פרי לא ייתן שוב באותו מקום. הגיזום מחליף עצה ישנה בעצה צעירה.
מתי: הגיזום העיקרי בחורף. לפי שה”מ, העונה המקובלת לגיזום עצי פרי נשירים בישראל היא דצמבר-פברואר, והמועד הטוב ביותר הוא בסוף התרדמה, לפני הלבלוב. שה”מ מונה את האפרסק עם עצי הוורדיים שגוזמים כך, ואף מגדיר אותו כעץ עמיד יחסית לגורמי מחלה. בחורף העץ בלי עלים, רואים את השלד, ובוחרים בקלות את הענפים בני השנה שיישאו פרי.
גם אוניברסיטת קליפורניה, באקלים ים-תיכוני דומה לשלנו, ממליצה לגזום גלעיניים בסוף התרדמה ולא בתחילת החורף: חתכים מאוחרים מגלידים מהר יותר, והגשם בסוף החורף מועט יותר. לכן בוחרים תקופה יבשה, ולא גוזמים מיד לפני גשם או אחריו.
גיזום קיץ - השלמה. באביב ובתחילת הקיץ מסירים ענפים זקופים ונמרצים שלא נחוצים, ומקצרים ענפים כדי לשלוט בגובה העץ. לפי אוניברסיטת קליפורניה, בעץ צעיר גיזום כזה מקצר את הזמן עד יבול מלא, ועץ שנגזם כראוי בקיץ צריך הרבה פחות גיזום בחורף.
למה RHS ממליצים אחרת? המדריך הבריטי של RHS ממליץ לגזום אפרסק רק באביב או בקיץ, בגלל מחלות כמו “עלה כסוף” וסרטן חיידקי שחודרות דרך חתכים באקלים הבריטי הרטוב והקריר. ההמלצה הזו נכתבה לבריטניה. בישראל ההמלצה הרשמית היא גיזום חורף, בימים יבשים.
מה גוזמים: ענפים שכבר נתנו פרי, ענפים יבשים, חוטרים, וענפים שגדלים פנימה. משאירים מספיק ענפים בני שנה, שעליהם יגיע הפרי. לפי אוניברסיטת קליפורניה, באפרסק ובנקטרינה בוגרים מדללים את ענפי הפרי בני השנה (אפשר להסיר שליש עד חצי מהם), ומקצרים בשליש את הארוכים.
לטכניקה עצמה (חתכי דילול, צורת גביע ועוד) ראו מדריך גיזום עצי פרי.
דילול פירות
אפרסק חונט הרבה יותר פירות ממה שהוא יכול לגדל טוב. בלי דילול מקבלים הרבה פירות קטנים וענפים שבורים.
- מתי: כשהפרי בגודל בין אגוז לוז לאגוז מלך.
- כמה: משאירים פרי אחד כל 20 ס”מ בערך. מתחילים מהפירות הפגומים והקטנים.
מזיקים ומחלות נפוצים
עלים צעירים מסתלסלים, מתעבים ומאדימים באביב ← סלסלת עלי האפרסק, פטריית Taphrina deformans. ההדבקה קורית כשהעלים נפתחים במזג אוויר קריר ורטוב, והתסמינים מופיעים כשבועיים אחרי הלבלוב. ← ריסוס אחרי שרואים תסמינים לא יעיל, וגם הסרת עלים נגועים לא הוכחה כעוזרת. מונעים: ריסוס נחושת מיד אחרי נשירת העלים, ובחורף גשום ריסוס נוסף בסוף החורף לפני התנפחות הניצנים. אחרי גל הסלסלה, כשמזג האוויר מתחמם ומתייבש, העץ מלבלב מחדש עלים תקינים.
פרי עם נקודת דקירה, ריקבון מבפנים ורימות ← זבוב הים התיכון, אחד המזיקים החשובים ביותר בנשירים ובהדרים בישראל. ← אוספים ומשמידים פירות נגועים ופירות שנשרו, ולא משאירים פרי בשל על העץ. בגינה אפשר להשתמש במלכודות. באזורים מסוימים פועלים פרויקטים אזוריים של הדברה.
פריחה מאוחרת, דלילה ולא אחידה, ענפים ש”לא מתעוררים” ← חוסר במנות קור. ← אין טיפול ביתי פשוט. מחליפים לזן שמתאים לאזור.
קטיף ושימור
עונה. בישראל קוטפים אפרסק ונקטרינה מאפריל ועד אוקטובר, לפי הזן והאזור. זנים דלי-קור פורחים ראשונים, ומשך התפתחות הפרי מפריחה לבשלות נע בזני פלורידה בין כ-60 ל-120 יום, לפי הזן. לכן מועד הקטיף תלוי גם במועד הפריחה וגם בזן.
איך יודעים שבשל. הפרי צבוע לגמרי, הציפה ליד העוקץ רכה מעט, והוא מתנתק בקלות כשמחזיקים אותו בכף היד ומרימים בעדינות. ההבשלה לא אחידה, אז עוברים על העץ כל יום-יומיים.
צבע הרקע. סימן טוב הוא צבע הרקע של הקליפה, מירוק לצהוב. הסומק האדום תלוי בחשיפה לשמש ולא אומר בהכרח שהפרי בשל.
כלבים וחתולים. לפי ASPCA, הגבעולים, העלים והגלעינים של האפרסק מכילים תרכובות שמשחררות ציאניד, והם רעילים לכלבים, לחתולים ולסוסים. אספו גלעינים ופירות שנשרו.
גידול בעציץ או במרפסת
אפרסק לא נחשב צמח מרפסת, אבל זה אפשרי בעציץ גדול. RHS ממליצים לעצים בעציץ על השקיה סדירה לאורך כל עונת הגידול, ועל דשן נוזלי עשיר באשלגן כל שבועיים בעונה, או דשן גרגירי כללי פעם באביב. לעציץ יש גם יתרון: אפשר להזיז אותו מתחת לגג בחורף הגשום ולהקטין את הסיכון לסלסלת עלים. במרפסת בעיר במישור החוף חשוב במיוחד לבחור זן דל-קור.
טעויות נפוצות
- לקנות זן בלי לשאול על מנות קור. זה הגורם מספר אחת לעץ שלא מניב במישור החוף.
- לא לגזום “כדי לא לפגוע”. בלי גיזום, הפרי עובר לקצות הענפים, הולך וקטן, והעץ מתרוקן מבפנים.
- לגזום ביום גשום או מוקדם מדי בחורף. הגיזום העיקרי הוא בחורף, אבל עדיף בסוף התרדמה ובתקופה יבשה, כדי שהחתכים יגלידו מהר.
- לוותר על דילול. הרבה פירות קטנים וענפים שבורים במקום פחות פירות גדולים וטובים.
- לרסס נגד סלסלה באביב. מאוחר מדי. המניעה היא בחורף.
- להשאיר פירות נגועים ונשורים על הקרקע. כך זבוב הים התיכון ממשיך את מחזור החיים שלו בגינה שלכם.
- לקטוף מוקדם “שיבשיל בבית”. הפרי יתרכך אבל לא יתמתק.
שאלות נפוצות
צריך שני עצי אפרסק כדי לקבל פרי?
לא. כל זני האפרסק מפרים את עצמם, ועץ אחד יכול להניב יבול טוב. האפרסק פורח מוקדם, כשיש מעט מאביקים, ולכן לפעמים כדאי להאביק ביד במכחול רך.
למה העלים של האפרסק מסתלסלים ומאדימים באביב?
זו כנראה סלסלת עלי האפרסק, מחלה פטרייתית שמדביקה את העלים כשהם נפתחים במזג אוויר קריר ורטוב. ריסוס אחרי שהתסמינים מופיעים לא עוזר. מונעים בריסוס נחושת אחרי נשירת העלים בסתיו-חורף, ובחורף גשום גם לפני התנפחות הניצנים.
למה עץ האפרסק שלי פורח מעט ומאוחר?
הסיבה הנפוצה היא שהזן צריך יותר מנות קור ממה שהחורף באזור נותן. אחרי חורף חם עץ כזה פורח באיחור, באופן לא אחיד, ומניב מעט. באזורים חמים בוחרים זנים דלי-קור.
מה ההבדל בין אפרסק לנקטרינה?
אפרסק ונקטרינה הם אותו מין, Prunus persica. ההבדל הוא שלנקטרינה אין את ה'פלומה' שעל קליפת האפרסק. הגידול שלהם זהה.
מתי גוזמים עץ אפרסק?
הגיזום העיקרי בישראל הוא בחורף, בתרדמה: לפי שה"מ, עצי פרי נשירים, כולל אפרסק, גוזמים בדצמבר-פברואר, ועדיף בסוף התרדמה לפני הלבלוב. בוחרים ימים יבשים. באביב ובתחילת הקיץ אפשר להשלים בגיזום קיץ: מסירים ענפים זקופים ונמרצים ומקצרים לשליטה בגובה, ובעץ צעיר זה עוזר לעיצוב.