סנסיווריה (לשון חמות)
Dracaena trifasciata משפחת אספרגיים (Asparagaceae)
שמות נוספים: לשון חמות, סנסווריה, צמח הנחש, דרקנה טריפסיאטה, Sansevieria trifasciata, Snake plant, Mother-in-law's tongue
בקצרה
סנסיווריה, או לשון חמות, היא צמח בית סוקולנטי ממערב ומרכז אפריקה, ששמו המדעי היום הוא Dracaena trifasciata. היא מסתדרת גם באור נמוך וגם באוויר יבש של מזגן, והאויב העיקרי שלה הוא עודף מים: משקים רק כשהמצע יבש, ובחורף לעיתים רחוקות מאוד. היא רעילה לחתולים ולכלבים בדרגה קלה.
כרטיס צמח
סנסיווריה (לשון חמות) Dracaena trifasciata
- אור
- חצי צל / צל
- מים
- השקיה מעטה
- קרה
- רגיש לקרה
- יובש
- עמיד ליובש
- קושי
- קל לגידול
- גודל
- גובה 0.3–1.2 מ׳
- עציץ
- מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- רעיל לחיות מחמד
איפה בארץ
צמח בית: מתאים לגידול בתוך הבית בכל אזורי הארץ.
- חוף - מתאים
- שפלה - מתאים
- הר - מתאים
- עמקים - מתאים
- נגב - מתאים
- ערבה - מתאים
לוח שנה
החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.
אם קניתם לשון חמות בשנים האחרונות, ייתכן שעל התווית היה כתוב “דרקנה”. זו לא טעות של המשתלה. ב-2018 פורסם מחקר גנטי שהראה שהסוג סנסיווריה הוא בעצם ענף בתוך הסוג דרקנה, ומאז השם המדעי של לשון החמות הוא Dracaena trifasciata. הצמח לא השתנה. השתנתה ההבנה של עץ המשפחה שלו.
עוד דבר שלא השתנה: לשון החמות היא כנראה צמח הבית שהכי קל להרוג באהבה. היא סוקולנט שאוגר מים בעלים העבים, ורוב הצמחים האלה מתים מעודף השקיה ולא ממחסור. המדריך מסביר כמה מעט צריך להשקות בדירה ישראלית, איפה להעמיד, איך מרבים, ומה באמת נכון בטענות על חמצן בלילה וטיהור אוויר.
סנסיווריה או דרקנה? מה השתנה בשם
במשך יותר ממאה שנה סנסיווריה הייתה סוג נפרד, עם עשרות מינים של צמחים סוקולנטיים בעלי עלים עבים, רובם מאפריקה. דרקנה נחשבה לסוג אחר, של צמחים עם גזע ועלים דקים יותר. במחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת הבוטני Phytotaxa, חוקרים בדקו רצפי DNA של 21 דגימות דרקנה ו-27 דגימות סנסיווריה. הם מצאו שסנסיווריה היא ענף עשבוני בתוך דרקנה, ולא סוג נפרד ממנה. המסקנה שלהם הייתה לתמוך בהצעה שכבר עלתה קודם לכן: להרחיב את הסוג דרקנה כך שיכלול גם את הסנסיווריות. החוקרים כתבו גם שנדרשת עוד עבודה כדי לפענח את היחסים בתוך הקבוצה.
מה זה אומר בפועל:
- השם המדעי: Dracaena trifasciata. השם הישן Sansevieria trifasciata עדיין מופיע במשתלות, באתרים ואפילו במאגר הרעלים של ה-ASPCA.
- הטיפול: לא השתנה בכלל. לשון החמות עדיין צריכה הרבה פחות מים מדרקנה רגילה עם גזע.
- המשפחה: אספרגיים (Asparagaceae).
לפי NC State, מוצא הצמח במערב ובמרכז אפריקה, והעלים מגיעים לאורך של עד כ-1.2 מטר. זה גם הגובה המרבי שסימנו בעמוד: גובה הצמח בעציץ נקבע כמעט כולו לפי אורך העלים, וזנים קומפקטיים כמו ‘האני’ נשארים נמוכים בהרבה.
אילו לשונות חמות תמצאו במשתלה
| זן או מין | מאפיין | מתאים ל |
|---|---|---|
| ירוק רגיל (D. trifasciata) | עלים זקופים ארוכים עם פסים רוחביים כהים | פינה עם אור בינוני, עציץ רצפה |
| ‘לורנטי’ (Laurentii) | שוליים צהובים לאורך העלה | מי שרוצה ניגוד צבעים. מרבים בחלוקה כדי לשמור על הפס הצהוב |
| ‘האני’ (Hahnii) | שושנת עלים נמוכה וקומפקטית | מדף, שולחן עבודה, אדן חלון |
| סנסיווריה גלילית (D. angolensis, לשעבר S. cylindrica) | עלים עגולים כמו מקלות | עיצוב מודרני, מקום צר |
איפה מעמידים: אור לפי כיוון החלון
לפי ה-RHS, המקום הטוב ביותר הוא מקום בהיר עם צל קל, אבל הצמח סובל גם אור נמוך. NC State מציין שהוא סובל “אור נמוך מאוד”. ה-RHS מוסיף פרט שימושי: בצל העלים גדלים גבוהים יותר, ובשמש הצמח נשאר קומפקטי.
- חלון מזרחי או מערבי: מצוין. בקיץ לא צמוד לזכוכית מערבית. ה-RHS ממליץ להרחיק משמש צהריים של קיץ, שעלולה לחרוך את העלים.
- חלון דרומי: טוב בחורף. בקיץ מאחורי וילון.
- חלון צפוני או עומק החדר: הצמח ישרוד ויגדל לאט מאוד. כאן חשוב במיוחד להשקות מעט.
- חדר בלי חלון: סובל לתקופה, אבל לא לאורך זמן בלי תאורה מלאכותית.
טמפרטורה: לפי ה-RHS, 15-24 מעלות הן הטווח האידאלי, הרחק מזרמי אוויר קרים ומתנורים. בדירה ישראלית בקיץ הצמח מסתדר עם החום, כל עוד לא עומד בשמש ישירה חזקה מאחורי זכוכית.
לחות ומזגן: כאן לשון החמות שונה מרוב צמחי הבית. לפי ה-RHS היא מעדיפה לחות נמוכה: לא מרססים אותה, ולא מעמידים אותה בחדר רחצה מלא אדים. אוויר יבש של מזגן לא מפריע לה.
בחוץ: לפי ה-RHS, אפשר להוציא את הצמח לקיץ, אחרי הסתגלות הדרגתית, למקום שטוף שמש או מוצל חלקית ומוגן משמש הצהריים, ולהחזיר אותו פנימה הרבה לפני כל סימן לקרה. במרפסת ישראלית פירוש הדבר צל בצהריים, במיוחד בקיץ בעמקים, בנגב ובערבה. המדריך עצמו מתייחס לגידול בתוך הבית, בכל אזורי הארץ.
השקיה לאורך השנה
- אביב עד סתיו: לפי NC State, נותנים למצע להתייבש בין השקיות. ה-RHS ממליץ לא לעבוד לפי לוח זמנים, אלא לבדוק עם אצבע ולהשקות רק כשהמצע יבש.
- חורף: לפי NC State, משקים רק פעם בחודש-חודשיים. ה-RHS כותב שבחורף הצמח צריך מעט מאוד מים, אלא אם הוא עומד במקום חם במיוחד. דירה מחוממת היטב בחורף יכולה להצדיק השקיה מעט יותר תכופה.
- איך משקים: ה-RHS ממליץ להשקות מלמעלה, לא לתוך מרכז השושנת, ולרוקן את המים שנאספו בתחתית. מים שעומדים בבסיס העלים גורמים לריקבון.
בקיץ הישראלי: חום גבוה מייבש את המצע מהר יותר, אבל הצמח אוגר מים בעלים. ייבוש מלא בין השקיות עדיין עדיף על השקיה “ליתר ביטחון” לפני חופשה.
מצע ודישון
מצע: לפי ה-RHS, מצע לקקטוסים מנוקז היטב, או תערובת של שני חלקים אדמת עציצים וחלק אחד חצץ גס. NC State מציין שהצמח סובל גם קרקע ניטרלית וגם בסיסית.
דישון: ה-RHS ממליץ על דשן נוזלי לצמחי בית או לקקטוסים, פעם בחודש מאפריל עד ספטמבר. בחורף לא מדשנים.
העברת עציץ
לפי ה-RHS, מעבירים רק כשהשורשים והעלים ממלאים את העציץ לגמרי, או כשהם מעוותים אותו. העציץ החדש צריך חורי ניקוז ולהיות רק מעט גדול מהקודם, כי עציץ גדול מדי מחזיק מים מיותרים. ה-RHS לא נוקב בחודש להעברה, אבל ממליץ לחלק ולרבות ממרץ עד מאי. מכיוון שחלוקה נעשית תוך כדי הוצאה מהעציץ, סימנו את החודשים האלה כחודשי ההעברה.
צעד אחר צעד: מוציאים את הצמח, מנערים מצע ישן ובודקים את הקני-שורש (הגבעולים התת-קרקעיים שמהם יוצאים העלים). חלקים פגועים מסירים, כפי שה-RHS ממליץ גם בחלוקה. שותלים במצע לקקטוסים או בתערובת עם חצץ, בעציץ גדול רק במעט, ומשקים שוב רק כשהמצע מתייבש.
עציץ חרס כבד עוזר משתי סיבות: הוא מתייבש מהר יותר מפלסטיק, והוא לא מתהפך כשהעלים הגבוהים מכבידים.
ריבוי
ה-RHS ממליץ לרבות ממרץ עד מאי, בשלוש דרכים:
- חלוקה: מחלקים צמח גדול לכמה חלקים, כשלכל חלק יש עלים ושורשים. מטילים את החלקים הפגועים ושותלים את הבריאים. חלקים גבוהים תומכים במקל עד שהם משתרשים.
- ביקורת (הפרדת צמחונים): מפרידים צמחונים קטנים שצמחו מהבסיס ויש להם כבר שורשים, ושותלים בנפרד.
- ייחורי עלה: חותכים עלה בוגר לקטעים של כ-5 ס”מ, נותנים להם להתייבש יום-יומיים, ונועצים חצי מכל קטע במצע לח. ה-RHS ממליץ על חום מלמטה של כ-18 מעלות.
פריחה
לפעמים לשון החמות מוציאה פריחה מפתיעה: ענף דק וארוך עם פרחים לבנים-ירקרקים דמויי כוכב, עם ריח. לפי NC State, בבית היא פורחת רק לעיתים רחוקות. ה-RHS ממליץ לחתוך את הענף בבסיס אחרי שהפרחים נבלים. לא סימנו חודשי פריחה, כי בבית היא לא פורחת בעונה קבועה.
בעיות נפוצות: סימן ← סיבה ← מה עושים
| סימן | סיבה אפשרית | מה עושים |
|---|---|---|
| עלים רכים, נופלים, בסיס חום ומרקיב | עודף השקיה, ריקבון שורשים | מוציאים מהעציץ, מסירים חלקים רקובים, שותלים במצע יבש ומנוקז. אם הכל רקוב, מצילים עלה בריא כייחור |
| עלים מצהיבים מלמטה והמצע רטוב | עודף מים, במיוחד בחורף | מפסיקים להשקות עד שהמצע מתייבש לגמרי |
| עלים מקומטים ודקים | צמא ממושך | משקים היטב פעם אחת ומנקזים |
| כתמים חומים יבשים בעלים | צריבת שמש מאחורי זכוכית | מרחיקים מהחלון בקיץ |
| עלים ארוכים, רכים ונוטים הצידה | אור חלש מאוד | מקום בהיר יותר, בהדרגה |
| צמר לבן בבסיס העלים | כנימה קמחית | מנקים במקלון עם אלכוהול או סבון קוטל חרקים |
| נקודות בהירות וקורים דקים | אקריות אדומות, לפי ה-RHS בעיקר בתנאים חמים ויבשים | שטיפה במים וסבון קוטל חרקים |
| עלים קורסים בלי עודף מים | זחלי חדקונית שאוכלים את השורשים, לפי ה-RHS | מוציאים מהעציץ, בודקים שורשים ומסירים זחלים |
חמצן בלילה וטיהור אוויר: מה נכון
שתי טענות מלוות את לשון החמות בכל רשימה של “צמחים לחדר שינה”.
“פולטת חמצן בלילה.” לשון החמות היא צמח CAM, כלומר צמח שפותח את הפיוניות (נקבוביות בעלה) בלילה, קולט פחמן דו-חמצני ואוגר אותו כחומצה. ביום הפיוניות סגורות, וזה חוסך לו מים. מחקר על מיני סנסיווריה, שפורסם באיטליה, מצא מנגנון CAM בכל המינים שנבדקו, וסקר עבודות קודמות שתיעדו אותו גם בלשון החמות. אבל קליטת פחמן דו-חמצני בלילה היא לא ייצור חמצן בלילה: את הפוטוסינתזה, שמשחררת חמצן, הצמח עושה רק באור. ובכל מקרה, צמח אחד בחדר לא משנה את הרכב האוויר בצורה שאפשר להרגיש.
“מטהרת את האוויר לפי נאס”א.” בדוח של נאס”א מ-1989 נבדקו צמחי בית, ביניהם לשון החמות, כמסננים לחומרים אורגניים נדיפים בתאים אטומים קטנים. בבית אמיתי האוויר מתחלף כל הזמן. ב-2019 חוקרים מאוניברסיטת דרקסל סקרו כתריסר מחקרים מ-30 שנה, ומצאו שהאוורור הרגיל מדלל מזהמים הרבה יותר מהר משצמחים מסלקים אותם. לפי הערכתם, צריך בין 10 ל-1,000 צמחים לכל מטר רבוע כדי להשתוות לאוורור של בניין או לכמה חלונות פתוחים. כדי לשפר את האוויר בבית, פותחים חלון.
טעויות נפוצות
להשקות כמו צמח בית רגיל. פעם בשבוע זה יותר מדי לרוב הבתים, ובחורף בהחלט.
להשאיר מים בצלחת. הבסיס יושב במים והשורשים נרקבים.
לשפוך מים לתוך מרכז השושנת. משקים את המצע, לא את הצמח.
לבחור עציץ גדול “שיהיה לה מקום”. מצע עודף נשאר רטוב. עציץ צפוף עדיף.
מצע רגיל בלי ניקוז. מוסיפים חצץ או משתמשים במצע לקקטוסים.
לרסס. היא לא צריכה לחות, ומים שנשארים בבסיס העלים מזיקים.
להשאיר בהישג יד של חתול שאוהב ללעוס עלים. הרעילות קלה, אבל אמיתית.
מי שמחפש צמח עמיד עוד יותר לאור נמוך, יכול לבדוק את זמיוקולקס (ZZ). למי שרוצה צמח תלוי עם אותה רמת עמידות, פוטוס הוא בחירה טובה. ולחלון בהיר עם כמה שעות שמש מתאימה אלוורה, סוקולנט שאוגר מים בעלים העבים וסובל יובש היטב.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן משקים סנסיווריה?
רק כשהמצע יבש לגמרי. לפי NC State, מהאביב עד הסתיו נותנים למצע להתייבש בין השקיות, ובחורף משקים רק פעם בחודש-חודשיים. עודף מים הוא הסיבה העיקרית לריקבון.
למה סנסיווריה נקראת היום דרקנה?
מחקר גנטי שפורסם ב-2018 בכתב העת Phytotaxa מצא שהסוג סנסיווריה נמצא בתוך הסוג דרקנה מבחינה אבולוציונית, ותמך בהצעה לאחד את שני הסוגים. לכן, ולשון החמות נקראת היום Dracaena trifasciata. במשתלות עדיין קוראים לה סנסיווריה.
האם סנסיווריה רעילה לחתולים?
כן. לפי ה-ASPCA היא מכילה ספונינים, שגורמים לבחילה, הקאות ושלשולים בכלבים ובחתולים. NC State מדרג את החומרה כנמוכה. אם חיה אכלה ממנה, פונים לווטרינר.
האם סנסיווריה פולטת חמצן בלילה?
לא כמו שמספרים. היא צמח CAM שקולט פחמן דו-חמצני בלילה, אבל את הפוטוסינתזה עצמה, שמשחררת חמצן, היא עושה באור. כמות הגזים שצמח בעציץ מחליף זניחה לעומת האוורור הרגיל של חדר.
אפשר להעמיד סנסיווריה בחדר בלי חלון?
היא סובלת אור נמוך מאוד יותר מרוב צמחי הבית, אבל לא חושך מוחלט לאורך זמן. באור חלש היא כמעט לא גדלה, וחשוב עוד יותר לא להשקות יותר מדי.