בקצרה
אבוקדו הוא עץ ירוק-עד סובטרופי שגדל בישראל מהגבול הצפוני ועד הנגב המערבי. עץ מורכב ממשתלה מתחיל להניב אחרי 3-4 שנים, בעוד עץ מגרעין עלול לחכות שנים רבות ולתת פרי לא צפוי. הוא רגיש מאוד למים עומדים, לקרה ולמליחות, ולכן ההצלחה תלויה בעיקר בבחירת מקום מנוקז ובהשקיה נכונה.
כרטיס צמח
אבוקדו Persea americana
- אור
- שמש מלאה
- מים
- השקיה מרובה
- קרה
- עמידות חלקית לקרה
- יובש
- רגיש ליובש
- קושי
- גידול בינוני
- גודל
- גובה 9–20 מ׳
- עציץ
- לא מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- רעיל לחיות מחמד
איפה בארץ
- חוף - מתאים
- שפלה - מתאים
- הר - פחות מתאים
- עמקים - מתאים
- נגב - מתאים
- ערבה - פחות מתאים
לוח שנה
החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.
עצי האבוקדו הראשונים בארץ ניטעו ב-1920 בידי נזירי המנזר הטרפיסטי בלטרון, ועצים מורכבים ראשונים הגיעו בתחילת שנות ה-20 לבית הספר החקלאי מקווה ישראל. גידול מסחרי התחיל רק בתחילת שנות ה-60. היום האבוקדו גדל על כ-150 אלף דונם, מהגבול הצפוני ועד הנגב המערבי, וכמחצית מהיבול מיוצאת. אחד הזנים המרכזיים, אטינגר, הוא זן שפותח בארץ מצאצאי הפוארטה.
לגינה הביתית, השאלה הראשונה כמעט תמיד היא אותה שאלה: לשתול את הגרעין שעל השיש, או לקנות עץ במשתלה? התשובה קובעת אם תאכלו אבוקדו בעוד 3-4 שנים, או אולי אף פעם.
מגרעין או מורכב: ההחלטה הראשונה
כל עץ אבוקדו מסחרי הוא עץ מורכב: חלק עליון (הרוכב) מזן ידוע, על חלק תחתון (הכנה) שאחראי על השורשים. כך מקבלים פרי מוכר, ובוחרים שורשים שמתאימים לקרקע ולמים.
| עץ מגרעין | עץ מורכב ממשתלה | |
|---|---|---|
| איזה פרי יתקבל | לא צפוי. רוב הזנים לא עוברים מהזרע כמו שהם | הזן שכתוב על התווית |
| מתי יניב | לרוב אחרי 5-10 שנים ויותר | בדרך כלל אחרי 3-4 שנים |
| שורשים | אקראיים | כנה שנבחרה, לעתים לעמידות למליחות או למחלות |
| עלות | חינם | עולה כסף |
| מתאים ל | ניסוי, צמח נוי, פרויקט עם ילדים | מי שרוצה פרי |
למה הכנה חשובה במיוחד בישראל. מטעי האבוקדו בארץ מושקים כבר יותר משלושה עשורים במי קולחין מליחים יחסית, והכנות נבחרו לאורך השנים גם לפי עמידות למליחות. מחקר ישראלי מ-2021 בדק עצי האס על 20 כנות שונות ומצא שהכנה משפיעה מאוד על תגובת העץ למלח. באופן כללי, כנות מהגזע המערב-הודי עמידות יותר למליחות מכנות מהגזע המקסיקני. מחקר אחר מצא שכנות שונות נבדלות גם ברגישות לנבילת ורטיצליום, מחלת קרקע קשה.
המסקנה המעשית: אם אתם משקים במים מליחים או שותלים בקרקע שגידלו בה ירקות בעבר, שאלו במשתלה על איזו כנה העץ מורכב. משתלה טובה מסמנת את מקור זרעי הכנה ואת הזן המורכב.
זנים מומלצים לגידול בישראל
| זן | מאפיין | עונת קטיף | קבוצת פריחה |
|---|---|---|---|
| אטינגר | זן ישראלי. פרי גדול, קליפה דקה וחלקה. מהזנים העמידים יותר לקור | סוף ספטמבר עד אמצע דצמבר | B |
| פוארטה | פרי אליפטי, קליפה ירוקה ודקה שנשארת ירוקה גם בבשלות | אוקטובר עד מרץ | - |
| האס | הזן המרכזי בעולם ובישראל. קליפה עבה ומחוספסת שמשחירה בבשלות, טעם אגוזי | ינואר עד מאי | A |
| פינקרטון | אמצע העונה, ירוק כהה, נפוץ בבקעת הירדן | אמצע העונה | - |
| למב האס | פותח מהאס ומבשיל אחריו | מאוחר | - |
| ריד | פרי עגול וגדול. יכול להישאר על העץ גם בקיץ | סוף העונה | - |
קבוצות פריחה. לפרח האבוקדו יש “שעון”: בזן מקבוצה A הפרח נפתח כנקבי בבוקר וכזכרי אחר הצהריים, ובקבוצה B ההפך. כך העץ מקטין האבקה עצמית. במטעים שותלים זן ראשי וזן מפרה מהקבוצה השנייה, ובישראל אטינגר (B) הוא המפרה העיקרי של האס (A). בגינה ביתית, דבורים ורוח מספיקים בדרך כלל כדי שעץ יחיד יחנוט פרי. אם יש מקום לשני עצים, A ו-B הם שילוב טוב.
קור. לפי אוניברסיטת פלורידה, הגזע המקסיקני והכלאותיו הם העמידים ביותר לקור, והמערב-הודי הרגיש ביותר. עץ צעיר נפגע כבר במינוס 1 עד מינוס 4 מעלות, תלוי בגזע. אטינגר נמנה עם הזנים העמידים יותר לקור, וריד עמיד במידה בינונית.
איפה ומתי שותלים
מיקום. שמש מלאה, והמקום החם ביותר בגינה שלא מוצף אחרי גשם. ענפי האבוקדו נשברים בקלות ברוח חזקה או תחת עומס פרי, אז מקום מוגן מרוח עדיף. בגינה ביתית אוניברסיטת פלורידה ממליצה על מרחק של 7-9 מטרים ויותר ממבנים ומעצים אחרים. עץ שנשתל צפוף מדי מוצל ונותן מעט פרי. במטע מסחרי בישראל המרווחים צפופים יותר: 5-6 מטרים בין שורות ו-2.5-4 מטרים בין עצים, לפי הזן.
קרה. הנחיית משרד החקלאות למטעים היא לבדוק לפני הנטיעה את הסיכוי לקרה באזור ולתת דגש על ניקוז אוויר קר בחורף. בגינה זה אומר: לא לשתול בשקע שבו אוויר קר מצטבר בלילות חורף.
אדמה. זה הדבר הקריטי ביותר. לפי שה”מ, עצי האבוקדו רגישים מאוד למים עומדים, מגשם או מהשקיה, והגידול מותאם לקרקע מנוקזת ומאווררת. בקרקע כבדה במטעים בונים גדודיות (תלוליות אדמה) בגובה של כ-60 ס”מ. בגינה עם קרקע כבדה, אוניברסיטת פלורידה ממליצה לשתול על תלולית מהאדמה המקומית בגובה 0.6-1.2 מטרים וקוטר 1.2-1.8 מטרים.
קומפוסט. אם רוצים לשפר את הקרקע בקומפוסט, שה”מ ממליצים לפזר אותו כשנה לפני הנטיעה, כדי שגשמי החורף ישטפו את המלחים. אבוקדו רגיש למליחות, וקומפוסט טרי בבור השתילה הוא סיכון. גם אוניברסיטת פלורידה ממליצה לא לשים דשן, אדמה מובאת או קומפוסט בתחתית הבור.
מתי שותלים. לפי שה”מ:
- תחילת האביב היא העונה הטובה ביותר. השתיל מתפתח בקיץ ונכנס בריא לחורף הראשון.
- אם לא הספקתם, מחכים לקיץ, אחרי עונת החמסינים, כשהטמפרטורות והלחות מתייצבות.
- באזורים קרירים נמנעים מנטיעה בסתיו. באזורים חמים עם חורף מתון, כמו בקעת הירדן והנגב המערבי, אפשר לשתול גם בתחילת הסתיו.
שתיל גליל או שקית. משתלות משווקות שתילי אבוקדו בשתי צורות. שתיל “גליל” עטוף בבד מתכלה ונשתל בקלות, אבל יש לו נפח שורשים קטן, והוא דורש הקפדה יתרה על השקיה מרגע השתילה. שתיל “שקית” מסורבל יותר, אבל עם נפח שורשים גדול יותר ורגיש פחות.
השקיה לאורך השנה
לאבוקדו יש מערכת שורשים רדודה: רוב השורשים נמצאים ב-20 הס”מ העליונים של הקרקע. מצד שני, הוא שונא מים עומדים. לכן ההשקיה היא איזון עדין, ולפי UC גם השקיית יתר וגם השקיית חסר מעודדות ריקבון שורשים.
שתיל חדש. משקים בשתילה, אחר כך יום כן יום לא בשבוע הראשון בערך, ואז פעם-פעמיים בשבוע בחודשיים הראשונים. בשתיל גליל מקפידים במיוחד.
עץ צעיר בקיץ. בישראל אין גשם בקיץ, ולכן עץ צעיר צריך השקיה סדירה כל העונה. מרטיבים את כל אזור השורשים ולא רק נקודה ליד הגזע.
חורף. בדרך כלל מפסיקים או מצמצמים מאוד. בחורף גשום בקרקע כבדה, עודף מים הוא הסכנה העיקרית.
במטעים משקים בטפטוף, בשתי שלוחות טפטפות לכל שורת עצים, בטפטפות של 1-2.2 ליטר לשעה. בשנה הראשונה שלוחה אחת מספיקה, כי צריכת המים נמוכה ומערכת השורשים קטנה. בגינה, טבעת טפטוף סביב העץ שמתרחבת עם השנים מחקה את אותו עיקרון.
דישון
- בבור השתילה - כלום. לא דשן ולא קומפוסט טרי.
- ברזל ואבץ. בקרקע בסיסית עם pH גבוה, כמו קרקעות גיר רבות בארץ, אבוקדו נוטה למחסור בברזל: עלים צעירים מצהיבים והעורקים נשארים ירוקים. מתקנים בברזל כלאט שמתאים לקרקע בסיסית.
- מליחות. אבוקדו רגיש למלחים. אל תגזימו בדשן, ובמים מליחים שימו לב לקצוות עלים שמתייבשים.
- בדיקת קרקע. במטעים, שה”מ ממליצים על סקר קרקע מקיף לפני נטיעה, כולל מליחות, גיר ו-pH. בגינה, בדיקת קרקע אחת לפני שתילה חוסכת הרבה ניחושים.
גיזום
אבוקדו לא צריך גיזום כבד, אבל בלי שליטה הוא נעשה עץ ענק: עץ בינוני מגיע לכ-9 מטרים, ועץ גדול עד כ-20.
- שנתיים ראשונות: גיזום עיצוב קל שמעודד הסתעפות לצדדים.
- עץ מניב: אחרי כמה שנות יבול, אוניברסיטת פלורידה ממליצה לקצר את הצמרת לגובה של 3-4.5 מטרים, ולהסיר בכל שנה כמה ענפים עליונים עד נקודת המוצא שלהם. כך הצמרת לא מצלה על החלק התחתון.
- לא מורידים ענפים תחתונים. זו המלצה מפורשת של אוניברסיטת פלורידה, והם גם נושאים פרי בגובה נוח לקטיף.
- מתי: בזנים מוקדמים מיד אחרי הקטיף. בזנים מאוחרים אחרי שעברה סכנת הקרה.
- גיזום חזק להקטנת עץ גדול לא הורג אותו, אבל מוריד יבול לעונה אחת או לכמה עונות.
עקרונות כלליים במדריך גיזום עצי פרי.
מזיקים ומחלות נפוצים
עץ שדועך, עלים קטנים וחיוורים, ענפים מתייבשים מהקצה, שורשים כהים ורקובים ← ריקבון שורשים (פיטופתורה), שמתפתח בקרקע רטובה או מוצפת. ← מונעים מראש: מקום מנוקז, תלולית בקרקע כבדה, השקיה לפי הצורך. בעץ שכבר נפגע מפחיתים השקיה ופונים לייעוץ מקצועי.
ענפים או צד שלם של העץ נובלים בפתאומיות, עלים יבשים נשארים תלויים ← חשד לנבילת ורטיצליום, מחלת קרקע. לפי מחקר ישראלי, הסיכון גבוה בקרקע שגידלו בה בעבר צמחים פונדקאים של הפטרייה, ויש כנות רגישות במיוחד. ← לפני שתילה בשטח שהיה בו גידול חקלאי, שאלו במשתלה על כנה סבילה.
קצוות ושוליים חומים ויבשים בעלים ← לרוב נזק מליחות (הצטברות כלוריד ונתרן בעלים), מהשקיה במים מליחים או מעודף דשן. ← השקיה עמוקה מדי פעם שדוחקת מלחים מתחת לבית השורשים, והימנעות מדשן עודף.
נשירה גדולה של פירונים בתחילת הקיץ ← בדרך כלל טבעית. פחות מאחוז אחד מהפרחים הופכים לפרי, וזנים רבים חונטים הרבה ומשירים את רובם. ← לבדוק רק אם יש גם סימני עקה.
שנה עמוסה ואחריה שנה דלה ← סירוגיות, שאופיינית לחלק מהזנים. לפי אוניברסיטת פלורידה, עצים שמדושנים ומושקים כראוי נוטים לסירוגיות פחות.
קטיף ושימור
אבוקדו לא מבשיל על העץ. הפרי מתרכך רק אחרי הקטיף. היתרון: אפשר להשאיר פרי על העץ זמן מה ולקטוף לפי הצורך. החיסרון: קשה לדעת מתי הוא מוכן.
- עונה: לפי הזן (ראו הטבלה). שילוב של זן מוקדם וזן מאוחר בגינה מאריך את העונה.
- לא לקטוף מוקדם מדי. פרי לא בשל עלול לא להתרכך כראוי ולהישאר גומי. מועצת הצמחים ממליצה, למשל, לא לקנות אבוקדו מזן גליל לפני תחילת העונה הרשמית שלו מאותה סיבה.
- בדיקה ביתית: קוטפים פרי אחד ומחכים. אם התרכך באופן אחיד וטעים, אפשר להמשיך לקטוף.
- הבשלה: הפרי מבשיל הכי טוב ב-16-24 מעלות. בחום גבוה יותר ההבשלה לא אחידה.
גידול בעציץ או במרפסת
אבוקדו הוא עץ בינוני עד גדול עם שורשים רגישים לעודף מים, ולכן הוא לא מתאים לגידול לפרי בעציץ. גרעין שהונבט יכול להיות צמח נוי יפה בעציץ גדול לכמה שנים, במקום שמשי ובמצע מנוקז היטב. רק אל תצפו לפרי.
טעויות נפוצות
- לשתול גרעין ולחכות לפרי. רוב הסיכויים שתחכו שנים, ושהפרי יהיה שונה מהמקור. לפרי, קנו עץ מורכב.
- לשתול בשקע או בקרקע כבדה בלי תלולית. מים עומדים בחורף הם הדרך המהירה לאבד עץ אבוקדו.
- להשקות עם ממטרות הדשא. מעט מים לעתים קרובות זה בדיוק מה שהאבוקדו לא צריך.
- לשים קומפוסט טרי או דשן בבור השתילה. מלחים ליד שורשים צעירים.
- להתעלם מהכנה. במים מליחים או בקרקע חקלאית לשעבר, הכנה היא חצי מההצלחה.
- לגזום את הענפים התחתונים. מאבדים את הפרי הנגיש ביותר. מקצרים מלמעלה, לא מלמטה.
- לקטוף מוקדם “כי הפרי גדול”. גודל לא אומר בשלות.
- לשתול צמוד לבית. עץ בוגר צריך 7-9 מטרים ממבנים, אחרת תגזמו אותו כל שנה ותקבלו מעט פרי.
שאלות נפוצות
אפשר לגדל עץ אבוקדו מגרעין?
אפשר לגדל ממנו עץ, אבל רוב זני האבוקדו לא עוברים מהזרע כמו שהם, כך שהפרי לא יהיה כמו הפרי שאכלתם. עץ מגרעין גם מתחיל להניב מאוחר מאוד, לרוב אחרי 5-10 שנים ויותר, אם בכלל. לפרי מומלץ לקנות עץ מורכב.
צריך שני עצי אבוקדו כדי לקבל פרי?
לא חובה. זני האבוקדו מתחלקים לשתי קבוצות פריחה, A ו-B, ושילוב של זן מכל קבוצה משפר את ההאבקה. במטעים שותלים זן מפרה, אבל בגינה ביתית דבורים ורוח מספיקים בדרך כלל כדי שעץ יחיד יחנוט פרי.
תוך כמה זמן עץ אבוקדו מתחיל לתת פרי?
עץ מורכב ממשתלה מתחיל להניב בדרך כלל 3-4 שנים אחרי השתילה. עץ שגדל מגרעין יכול לקחת 5-10 שנים ויותר.
למה עץ האבוקדו משיר הרבה פירות קטנים בתחילת הקיץ?
זה בדרך כלל טבעי. פחות מאחוז אחד מפרחי האבוקדו הופכים לפרי, וזנים רבים חונטים הרבה ומשירים את רובם בתחילת הקיץ. נשירה חריגה יכולה לנבוע גם מעקה של מים, חום או מליחות.
מתי קוטפים אבוקדו?
תלוי בזן: אטינגר מסוף ספטמבר, פוארטה מאוקטובר, האס מינואר עד מאי, וריד יכול להישאר על העץ גם בקיץ. הפרי לא מתרכך על העץ אלא אחרי הקטיף, ופרי שנקטף מוקדם מדי עלול לא להבשיל כמו שצריך.
האם אבוקדו רעיל לחיות מחמד?
לפי ה-ASPCA, אבוקדו רעיל לסוסים בגלל החומר פרסין (persin), ועלול לגרום למצוקה נשימתית, לאי-ספיקת לב ולבצקות. ה-ASPCA לא מונה אותו כרעיל לכלבים ולחתולים, אבל אם חיית מחמד אכלה חלקים מהעץ או מהפרי, כדאי להתייעץ עם וטרינר.