טרופיים וסובטרופיים

מנגו

Mangifera indica משפחת אלתיים (Anacardiaceae)

שמות נוספים: עץ מנגו, Mango

פירות מנגו על העץ
צילום: B.navez · CC BY-SA 3.0

בקצרה

מנגו הוא עץ טרופי ירוק-עד, וישראל היא מהמקומות הצפוניים בעולם שבהם מגדלים אותו מסחרית. הוא מצליח באזורים חמים ונטולי קרה, בעיקר בבקעת כנרות, בעמק בית שאן ובאזורים חמים בדרום. עץ מורכב מתחיל להניב אחרי 3-5 שנים. האויב הגדול שלו הוא הקור: קרה הורגת עצים צעירים, וקור בזמן הפריחה פוגע בחנטה.

כרטיס צמח

מנגו Mangifera indica

אור
שמש מלאה
מים
השקיה בינונית
קרה
עמידות חלקית לקרה
יובש
עמידות בינונית ליובש
קושי
גידול מאתגר
גודל
גובה 9–30 מ׳
עציץ
לא מתאים לעציץ
חיות מחמד
רעילות לחיות מחמד: לא ידוע

איפה בארץ

  • חוף - פחות מתאים
  • שפלה - פחות מתאים
  • הר - פחות מתאים
  • עמקים - מתאים
  • נגב - מתאים
  • ערבה - מתאים

לוח שנה

פריחה: מרץ, אפריל
קטיף: יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר

החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.

לפי מכון וולקני, ישראל, יחד עם ספרד, היא מהמקומות הצפוניים ביותר בעולם שבהם מגדלים מנגו. העץ הטרופי הזה הגיע לארץ בעשורים הראשונים של המאה ה-20. בשנות ה-30 וה-40 בחן פרופ’ חנן אופנהיימר באופן מסודר זנים שהובאו מהעולם, ובשנות ה-40 זוהה כאן הזן “מאיה”. אבל הגידול המסחרי התחיל רק בשנות ה-60 וה-70, אחרי שפותחה הכנה 13/1, שעמידה לקרקע גירית ולמליחות.

היום הזן הנפוץ בישראל הוא בכלל זן ישראלי: שלי, תוצר של פרויקט ההשבחה המקומי, שמהווה לפי הערכת וולקני כ-40-45% מענף המנגו. כלומר, רוב המנגו שאתם אוכלים בקיץ פותח כאן.

לגינה הביתית, המנגו הוא עץ מתגמל אבל תובעני. הוא לא סולח על קרה, והוא מגיב בחדות לקור בזמן הפריחה.

זנים מומלצים לגידול בישראל

זןמקורחלק בענף בישראל (הערכה, 2025)הערה
שליהשבחה ישראלית40-45%הזן המוביל בארץ
קיטזן פלורידאי15-20%זן אפיל (מאוחר). בנגב המערבי מבשיל באוקטובר
עומרהשבחה ישראלית10-15%
מאיהזוהה בישראל בשנות ה-405-10%זן ותיק
קנטזן פלורידאיכ-7%
המלך דודהשבחה ישראליתכ-5%
נועההשבחה ישראליתכ-2%
טומי אטקינסזן פלורידאיבין “זנים אחרים”

מבחינת עונה, זני המנגו בישראל מבשילים מיוני עד אוקטובר. בחירה של שני זנים, אחד מוקדם ואחד מאוחר, מאריכה את העונה בגינה. שאלו במשתלה מתי מבשיל כל זן באזור שלכם.

הבחנה חשובה: זרע חד-עוברי או רב-עוברי

זרע רב-עובריזרע חד-עוברי
מה בתוך הזרעכמה עוברים, רובם זהים גנטית לעץ האםעובר אחד, עם גנים משני ההורים
עץ מגרעיןדומה לעץ האםשונה מעץ האם
טיפוס אופייניהטיפוס ההודו-סיני: פרי ירוק או צהוב, עמיד יחסית לאנתרקנוזהטיפוס ההודי: פרי צבעוני, רגיש יותר לאנתרקנוז
ריבוי מקובלאפשר מזרעהרכבה

ההבחנה הזאת עונה על השאלה “אפשר לשתול את הגרעין?”. תשובה: אולי. אם המנגו שאכלתם הוא מזן רב-עוברי, יש סיכוי טוב לקבל עץ דומה. בזנים חד-עובריים לא. מעבר לזה, עצים מורכבים מתחילים להניב תוך 3-5 שנים, ולכן לפרי כדאי לקנות עץ מורכב.

כנה והרכבה: למה זה חשוב במיוחד בישראל

הסיפור של המנגו בישראל הוא בעצם סיפור של כנה. הזנים היו כאן כבר בשנות ה-40, אבל רק כנה שעומדת בגיר ובמליחות, 13/1, אפשרה גידול מסחרי. גם בפלורידה מרכיבים את רוב הזנים על כנות רב-עובריות, בין השאר כי הן סובלות קרקע עם pH גבוה, והשתילים שלהן נמרצים ואחידים. במחקר בחוות הבשור נבחנו זנים ישראליים גם על כנה בשם “סייבר”, מתוך הנחה שאולי יהיה לה יתרון בנגב המערבי.

לגינה ביתית המסקנה פשוטה: קרקעות רבות בארץ גיריות, ומי ההשקיה לפעמים מליחים. עץ מורכב ממשתלה, על כנה שמתאימה לתנאים האלה, הוא בסיס טוב יותר מגרעין. הרכבה מצליחה במיוחד במזג אוויר חם, ואפשר גם להרכיב מחדש עץ קיים מזן לא רצוי (הרכבת צמרת).

אם אתם בונים פינה טרופית בגינה, המנגו משתלב עם אבוקדו, פפאיה ואנונה, שכולם אוהבים חום ושונאים קרה.

איפה ומתי שותלים

אזור. לפי וולקני, כ-90% מענף המנגו מרוכז בבקעת כנרות ובעמק המעיינות (בית שאן). בעקבות ההצלחה המסחרית ניטעים מטעים גם בנגב המערבי, בערבה ובבקעת הירדן. אלה האזורים הבטוחים ביותר לגינה. במישור החוף ההצלחה תלויה במיקרו-אקלים של הגינה: ככל שהלילות בחורף ובאביב קרים יותר, הסיכון לנזקי קור ולחנטה חלשה עולה. גם במחקר בחוות הבשור נבחרה לחלקת המנגו גבעה גבוהה יחסית, כדי להתרחק מקרה.

קרה - הקו האדום. לפי אוניברסיטת פלורידה:

  • עץ בוגר שורד כמה שעות של מינוס 3.9 מעלות, עם נזק לעלים ולענפים דקים.
  • עץ צעיר עלול למות כבר במינוס 1.7 עד מינוס 1.1.
  • פרחים ופירות קטנים נפגעים כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל-4.4 מעלות למשך כמה שעות.

וולקני מדגישים שקרה היא תופעה מקומית, שלא תמיד אפשר לחזות, וגם כמה שעות בודדות יכולות לגרום נזק ניכר. בגינה זה אומר: לא לשתול בשקע שבו אוויר קר מצטבר, ולהעדיף צד מוגן וחם.

מתי. שותלים בעונה החמה, כשאין סכנת קרה, כדי שהעץ הצעיר יתבסס לפני החורף הראשון.

מקום ומרווח. שמש מלאה. עץ מנגו שלא נגזם נעשה גדול מאוד, ובפלורידה מתועדים עצים בגובה 9 עד 30 מטרים. לכן:

  • זן נמרץ, או עץ שלא תגזמו: 7.5-9 מטרים ממבנים, מקווי חשמל ומעצים אחרים.
  • זן לא נמרץ, עם גיזום שנתי לשליטה בגודל: 3.7-4.6 מטרים.

אדמה. מנגו מסתגל לסוגי קרקע רבים, כולל חול וגיר. הוא סובל הצפה מזדמנת במידה בינונית, אבל לא מצליח בקרקע עם ניקוז רע. בקרקע כבדה שותלים על תלולית מהאדמה המקומית בגובה 0.6-0.9 מטרים. הכנה הייתה המפתח לגידול בישראל: בלי כנה שעמידה לגיר ולמליחות, המנגו לא היה נעשה ענף מסחרי כאן.

השקיה לאורך השנה

לפי המכלול, עץ המנגו זקוק לסביבה חמה ולהשקיה קבועה.

  • עץ שזה עתה נשתל: משקים בשתילה, אחר כך יום כן יום לא בשבוע הראשון בערך, ואז פעם-פעמיים בשבוע בחודשיים הראשונים.
  • עץ צעיר (3 שנים ראשונות): בתקופות יבשות משקים לפחות פעם בשבוע. בישראל, זה כל הקיץ והסתיו.
  • עץ מניב: השקיה סדירה בעונת התפתחות הפרי.
  • סביב הפריחה: מזג אוויר יבש לפני הפריחה ובזמנה נחשב אופטימלי לחנטה, לפי אוניברסיטת פלורידה. לחות גבוהה ורטיבות על התפרחות מעודדות מחלות.

הפרידו את העץ מקו הדשא. מחשב השקיה שמתאים לדשא לא מתאים לעץ פרי. ראו המדריך למחשב השקיה.

דישון

מנגו בקרקע בסיסית סובל לעתים ממחסורים ביסודות קורט. אוניברסיטת פלורידה מתארת השלמה של ברזל, אבץ, בורון, מגנזיום ומנגן, ובקרקע בסיסית מתן ברזל בצורה מתאימה כמה פעמים בשנה. עלים צעירים צהובים עם עורקים ירוקים הם סימן אופייני למחסור בברזל.

כמו בעצי פרי אחרים, עודף חנקן מייצר בעיקר צמיחה ירוקה. מדשנים במתינות, ומעדיפים בדיקת עלים או קרקע על ניחוש.

גיזום

למה לגזום בכלל. עץ מנגו שלא נגזם הופך לעץ ענק שקשה לקטוף, לרסס ולהגן עליו בסערה. גיזום מוקדם יוצר שלד חזק עם הרבה ענפי צד, שעליהם יגיע הפרי.

מתי. מיד אחרי הקטיף.

איך:

  • עץ צעיר: גיזום עיצוב שמגדיל את מספר ענפי הצד ובונה שלד חזק.
  • עץ מניב: בכל שנה מסירים כמה ענפים עליונים עד נקודת המוצא שלהם. כך הצמרת לא מצלה על החלק התחתון, הקטיף והטיפול קלים יותר, והעץ פגיע פחות בסערות.
  • גיזום חזק להקטנת עץ גדול לא פוגע בעץ עצמו, אבל מוריד יבול לעונה אחת או יותר.
  • עץ מעל 7.5 מטרים: לא מטפסים עם מסור. זו עבודה לגוזם מקצועי עם ביטוח.

גיזום אחרי קרה. וולקני ממליצים במטעים על טיפולי גיזום ושילוד אחרי אירוע קרה. בגינה, חכו שיתברר מה התייבש באמת לפני שגוזמים.

עוד על עקרונות גיזום במדריך גיזום עצי פרי.

מזיקים ומחלות נפוצים

לפי מכון וולקני, המזיקים העיקריים של המנגו בישראל הם זבוב הים התיכון וכנימות מנגו. מזיקים משניים: תריפסים, אקריות (ביניהן אקרית הפקע של המנגו) וחיפושיות.

תפרחות מכוסות אבקה לבנה, פרחים נושרים ← קמחון התפרחות. ← מזג אוויר יבש בפריחה מקטין את הבעיה. בגינה מסירים תפרחות נגועות קשה.

תפרחות מעוותות ודחוסות, שלא נותנות פרי ← עיוות התפרחות (Mango Malformation). לפי וולקני, לפני כשלושים שנה המחלה הזאת גרמה לצמצום חד של מטעי המנגו בנגב המערבי, והיא הסיבה העיקרית להיעלמות המטעים גם מהשרון ומהנגב הצפוני. ← הדרך העיקרית היא סניטציה: לסרוק שוב ושוב, לגזום ולהוציא כל חומר נגוע. במטעים מוסיפים ריסוסים, והיעילות חלקית. בגינה: לגזום עמוק מתחת לתפרחת המעוותת ולהוציא מהגינה.

פרי עם כתמים שחורים שקועים ← אנתרקנוז, פטרייה שמתפתחת בלחות. זנים צבעוניים מהטיפוס ההודי רגישים יותר.

פרי מנוקב ורקוב מבפנים ← זבוב הים התיכון. ← אוספים פרי נשור ונגוע, ולא משאירים פרי בשל על העץ.

קטיף ושימור

  • עונה: יוני עד אוקטובר, לפי הזן. בנגב המערבי מייצרים גם פרי אפיל במיוחד שמבשיל בנובמבר.
  • פריחה: בבחינת זנים בחוות הבשור, הפריחה הטבעית התפתחה במרץ ובמחצית הראשונה של אפריל.
  • מפריחה לבשלות: 100-150 יום בערך.
  • כמה פרי: בכל תפרחת מאות עד אלפי פרחים, ובממוצע פחות מפרי אחד לתפרחת. זה נורמלי.
  • איך קוטפים: ביד, או במוט קטיף עם שקית בקצה. עץ שנשמר נמוך בגיזום חוסך סולמות.
  • מתי: כשהפרי מגיע לבשלות של הזן. בזנים רבים הצבע משתנה, אבל בחלק מהזנים הפרי נשאר ירקרק גם כשהוא בשל. התייעצו במשתלה לגבי הזן שלכם.

גידול בעציץ או במרפסת

מנגו הוא עץ גדול שלא מתאים לגידול לפרי בעציץ במרפסת. אפשר לגדל גרעין כצמח נוי בעציץ גדול לתקופה מסוימת, במקום חם ושמשי, אבל אל תצפו לפרי, ושמרו עליו מקור בחורף.

טעויות נפוצות

  1. לשתול במקום שבו יש קרה. עץ צעיר עלול למות כבר במינוס 1.1 עד מינוס 1.7 מעלות. בחרו את הנקודה החמה בגינה.
  2. לשתול צמוד לבית “כי הוא קטן עכשיו”. עץ שלא נגזם מגיע לגובה של בניין.
  3. לא לגזום בשנים הראשונות. עץ בלי שלד מעוצב נעשה גבוה ודליל, והפרי עובר לצמרת.
  4. להשאיר תפרחות מעוותות על העץ. עיוות התפרחות מתפשט. סניטציה היא הכלי העיקרי.
  5. להתייאש מנשירת פרחים. רוב הפרחים זכריים, ופחות מפרי לתפרחת הוא ממוצע רגיל.
  6. להשקות את התפרחות בממטרות. רטיבות בזמן הפריחה מזמינה מחלות.
  7. לשתול גרעין של זן חד-עוברי ולצפות לאותו פרי. הפרי יהיה שונה.

שאלות נפוצות

אפשר לגדל עץ מנגו מגרעין?

אפשר, אבל התוצאה תלויה בזן. יש זני מנגו עם זרע רב-עוברי, שבו רוב העוברים זהים גנטית לעץ האם, ועץ מגרעין כזה דומה להורה. בזנים עם זרע חד-עוברי, כמו רוב הזנים הצבעוניים מהטיפוס ההודי, העץ מהגרעין שונה מההורה, ולכן מרבים אותם בהרכבה.

תוך כמה זמן עץ מנגו מתחיל להניב?

עץ מורכב מתחיל להניב בדרך כלל 3-5 שנים אחרי השתילה.

למה עץ המנגו פורח הרבה אבל כמעט לא חונט פירות?

זה חלקית טבעי: בכל תפרחת יש מאות עד אלפי פרחים, רובם זכריים, ובממוצע נשאר פחות מפרי אחד לתפרחת. לפי מכון וולקני, טמפרטורות נמוכות בזמן הפריחה גורמות לפרחים לא תקינים ולחנטה לקויה, ובנוסף פוגעות בחנטה מחלות כמו קמחון התפרחות.

מתי עונת המנגו בישראל?

זני המנגו בישראל מבשילים מיוני ועד אוקטובר, לפי הזן והאזור. בערבה מכוונים לפרי מוקדם במיוחד, ובנגב המערבי לפרי מאוחר.

איפה בישראל אפשר לגדל מנגו בגינה?

באזורים חמים שבהם כמעט אין קרה: בקעת כנרות ועמק בית שאן (שם מרוכז רוב הענף), בקעת הירדן, הערבה והנגב המערבי. באזורים עם לילות קרים בחורף ובאביב העץ שורד פחות טוב ומניב פחות.

מקורות

  1. כהן י. המנגו בישראל בדגש על פיתוח הענף בנגב המערבי - מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני (מו"פ דרום) mopdarom.org.il
  2. Mango Growing in the Florida Home Landscape (HS2) - UF/IFAS Extension edis.ifas.ufl.edu
  3. בחינת זני מנגו חדשים בנגב המערבי (2021) - מו"פ דרום, וולקני ושה"מ mopdarom.org.il
  4. מנגו - המכלול hamichlol.org.il

נכתב על ידי

מערכת האתר

צוות התוכן כותב ומעדכן את המדריכים על בסיס מקורות מקצועיים ישראליים: שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), הגנים הבוטניים וקק"ל.

איך אנחנו כותבים ובודקים

עודכן

פורסם