פפאיה
Carica papaya משפחת משפחת הפפאיה (Caricaceae)
שמות נוספים: עץ פפאיה, Papaya
בקצרה
פפאיה היא צמח טרופי מהיר צמיחה שנותן פרי בתוך פחות משנה מהשתילה, אבל רגיש מאוד לקור ולא מחזיק הרבה שנים. בישראל היא מצליחה בעיקר באזורים חמים כמו הערבה, הבקעה ומישור החוף הדרומי, והגידול המסחרי נעשה בעיקר בחממות. כדי לקבל פרי שותלים כמה צמחים, כי חלקם יכולים להיות זכריים.
כרטיס צמח
פפאיה Carica papaya
- אור
- שמש מלאה
- מים
- השקיה מרובה
- קרה
- רגיש לקרה
- יובש
- רגיש ליובש
- קושי
- גידול בינוני
- גודל
- גובה 2–10 מ׳
- עציץ
- לא מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- רעילות לחיות מחמד: לא ידוע
איפה בארץ
- חוף - מתאים
- שפלה - פחות מתאים
- הר - פחות מתאים
- עמקים - מתאים
- נגב - פחות מתאים
- ערבה - מתאים
הפפאיה נראית כמו עץ, אבל אין לה עצה. הגזע שלה הוא בעצם גבעול של צמח עשבוני ענק, שיכול להגיע עד 10 מטרים. העלים חיים רק 6-8 חודשים, ובקיץ חם יוצא עלה חדש או יותר בכל שבוע. היא מגיעה במקור ממרכז אמריקה, והיא אחד מעצי הפרי המהירים ביותר שאפשר לשתול: פרי ראשון בתוך פחות משנה.
ישראל מוזכרת בספרות המקצועית לצד האיים הקנריים ויפן כמקום שבו גידול בחממה הוא שיטת הגידול המועדפת לפפאיה. החממה פותרת שתי בעיות בבת אחת: היא שומרת על חום, ומרחיקה את החרקים שמעבירים את הנגיף ההרסני ביותר של הגידול. ויש גם פרט ישראלי מקורי: זן פפאיה ללא זרעים בשם “אורורה”, שפיתח מגדל ישראלי וזכה ב-2015 בפרס חדשנות בתערוכת פרי לוגיסטיקה בברלין.
זנים מומלצים לגידול בישראל
לפני שבוחרים זן, צריך להבין את ההחלטה החשובה באמת בפפאיה: מין הצמח.
| סוג צמח | מה הוא נותן | צורת הפרי |
|---|---|---|
| נקבה | פרי איכותי | עגול, בינוני עד גדול, עם חלל זרעים גדול |
| דו-מיני (הרמפרודיט) | פרי איכותי, מאביק את עצמו | מוארך, עם חלל זרעים קטן יותר |
| זכר | בעיקר פרחים. לפעמים כמה פירות מוארכים באיכות ירודה | - |
מין הצמח נקבע לפי ההורים, ואי אפשר לדעת אותו מהזרע. בחלק מהצמחים מין הפרחים יכול גם להשתנות עם הטמפרטורה, אורך היום ורטיבות הקרקע.
זנים. בארצות הברית נפוצים ‘Red Lady’, ‘Maradol’, ‘Tainung No. 1’ וזני Solo למיניהם. נגד נגיף הכתמים הטבעתיים פותחו בעולם זנים מהונדסים גנטית (ראו בפרק המזיקים). בישראל, כאמור, פותח הזן ללא זרעים ‘אורורה’, שב-2016 גודל בערבה, באשקלון ובסביבת חיפה. לגינה הביתית רוב האנשים מתחילים מזרעים של פרי שקנו, וזה בסדר, כל עוד מבינים את שאלת המין.
איפה ומתי שותלים
טמפרטורה - הגורם המכריע. לפי אוניברסיטת פלורידה:
- הפפאיה גדלה ומניבה הכי טוב ב-21-32 מעלות.
- השורשים צומחים הכי טוב כשהקרקע חמה מ-15.5 מעלות.
- מתחת ל-15 מעלות הפריחה עלולה להיעצר, או שהפרי יוצא מעוות.
- מעל 32 מעלות פרחים עלולים לנשור.
- הצמח נפגע או מת מתחת למינוס 0.6 מעלות בערך.
מה זה אומר בישראל. הלילות בחורף יורדים מתחת ל-15 מעלות ברוב הארץ, ולכן גם באזורים בלי קרה הפפאיה תאט ותפסיק לפרוח בחורף. האזורים החמים ביותר, כמו הערבה ובקעת הירדן, וגינות מוגנות במישור החוף, מתאימים יותר. בשרב של אמצע הקיץ צפו לנשירת פרחים. באזורי הר ובשקעים עם קרה, הפפאיה לא תשרוד בחוץ.
מיקום. שמש מלאה, והמקום החם ביותר בגינה. רוח חזקה וקבועה פוגעת בצמיחה וביבול, ולכן עדיף מקום מוגן, למשל ליד קיר דרומי. משאירים לפחות 2-3 מטרים ממבנים, מקווי חשמל ומצמחים אחרים.
אדמה. כל קרקע מנוקזת היטב, בטווח pH רחב של 4.5-8. השאלה העיקרית היא ניקוז. בקרקע שנשארת רטובה אחרי גשם, שותלים על תלולית מהאדמה המקומית.
מתי. כיוון שהשורשים צריכים קרקע חמה, שותלים בעונה החמה, כשהקרקע כבר התחממה אחרי החורף. שתיל שנשתל בתחילת החורף יעמוד במקום חודשים.
איך מנביטים:
- מוציאים זרעים מפרי בשל ושמים אותם במסננת.
- לוחצים את הזרעים לדופן המסננת כדי לשבור את השק השקוף שעוטף כל זרע. השק הזה מעכב נביטה.
- שוטפים היטב ומייבשים על נייר סופג, בצל.
- זורעים 2-4 זרעים בעציץ של כ-4 ליטר עם מצע נקי וחדש. מצע ממוחזר מגביר סיכון לריקבון שתילים.
- מעמידים במקום חם ושמשי. הנביטה לוקחת 2-3 שבועות.
- משאירים את השתיל החזק בכל עציץ וחותכים את השאר בגובה המצע.
- כשהשתיל בגובה 15-30 ס”מ, שותלים במקום הקבע.
זרעים מיובשים נשמרים בשקית במקרר כמה שנים.
מה לצפות מהפרי
פרי הפפאיה הוא מבחינה בוטנית ענבה: קליפה דקה, ציפה עבה, וחלל מרכזי מלא זרעים קטנים. הגודל משתנה מאוד בין זנים וצמחים: מ-7 ועד 35 ס”מ אורך, ומרבע קילו ועד 10 ק”ג. הצמחים הדו-מיניים מאביקים את עצמם, והצמחים הנקביים מואבקים על ידי חרקים ורוח. בין המאביקים: דבורים, צרעות, יתושונים, תריפסים, רחפים ופרפרים.
פינה טרופית. פפאיה מתאימה לשילוב עם צמחים אחרים שאוהבים חום, כמו פסיפלורה, גויאבה ומנגו. שימו לב רק לצל: מנגו שגדל מעליה ייקח לה את השמש תוך כמה שנים. רעיונות לתכנון אזורים בגינה לפי שמש ומים יש במדריך לעיצוב גינה.
השקיה לאורך השנה
פפאיה צמאה. לפי אוניברסיטת פלורידה, צמח במחסור מים משיר פרחים, עלים ופירות צעירים, ונותן פרי קטן ופחות מתוק.
- קרקע חולית או סלעית שמתנקזת מהר: בחום יבש משקים כל יום או יום כן יום לא.
- קרקע שמחזיקה מים (חמרה, חול חמרה): כל 3-4 ימים בחום. לא יותר, כדי לא לגרום לריקבון שורשים.
- בחורף: הרבה פחות. הצמח כמעט לא גדל, ועודף מים בקרקע קרה מסוכן.
חיפוי עוזר לשמור לחות: שכבה של 5-15 ס”מ של שבבי עץ או קליפות, במרחק 20-30 ס”מ מהגזע.
דישון
הפפאיה צומחת ומניבה ברציפות, ולכן היא אוהבת מעט דשן לעתים קרובות.
- שתילים בעציץ: תמיסת דשן מלא מדוללת כל 10-14 יום.
- צמחים צעירים בקרקע: אוניברסיטת פלורידה ממליצה על כ-110 גרם (רבע ליברה) דשן מלא כל 14 יום, ומגדילים את הכמות עם הגדילה.
- מגיל 7-8 חודשים: כחצי ק”ג עד ק”ג (1-2 ליברות) כל חודשיים.
- קרקע בסיסית: בקרקע עם pH גבוה, כמו קרקעות גיר רבות בארץ, ברזל ניתן כברזל כלאט מסוג EDDHA, מומס במים ומושקה לקרקע. יסודות קורט כמו מנגן ואבץ ניתנים בקרקע כזו בריסוס על העלים.
גיזום
את הפפאיה לא גוזמים. נקודת הצמיחה שלה נמצאת בקצה, ועץ מסתעף מניב פחות טוב.
מה כן עושים:
- מסירים עלים יבשים. זה מקטין שריטות בפרי מבסיס העלים, ומפחית מחלות ומזיקים.
- אחרי נזק לקודקוד (קור, רוח, שבר) יוצאים לפעמים כמה ענפי צד. בוחרים 1-2 החזקים, מסירים את השאר, וקושרים אותם לסמוכה כדי שלא יישברו מעומס פרי או ברוח.
מזיקים ומחלות נפוצים
עלים צעירים מנומרים בצהוב, עורקים “שקופים”, אונות העלה מעוותות ומתכווצות, פסים ירוקים כהים על הגבעול, טבעות או סימני C על הפרי ← נגיף הכתמים הטבעתיים של הפפאיה (PRSV). מועבר על ידי חרקים מעבירים (כנימות עלה). לפי הספרות המקצועית, רק זנים מהונדסים הראו עמידות מספקת לנגיף. ← אין טיפול. עוקרים כל צמח עם תסמינים, כדי שלא יהיה מקור הדבקה. בגלל הנגיף, אוניברסיטת פלורידה ממליצה לשתול פפאיה חדשה כל 18-24 חודשים. בגידול מסחרי, רשת שמרחיקה חרקים היא ההגנה העיקרית.
ריקבון בבסיס הגבעול, נבילה, שתילים שקורסים ← מחלות פיטופתורה (ריקבון שורשים, גבעול ופרי). ← השקיה לפי הקרקע, ניקוז טוב, ומצע חדש ונקי להנבטה.
כתמים רטובים קטנים על פרי שמבשיל, שהופכים לכתמים שקועים ← אנתרקנוז. ← קטיף בזמן, והוצאת פרי נגוע מהגינה.
זבובונים לבנים על גב העלים, עלים שנושרים ← כנימות עש. לפי אוניברסיטת פלורידה הן פוגעות בעיקר בעלים, גורמות לנשירה ומקטינות יבול. ← מסירים עלים נגועים, ובהדבקה כבדה מתייעצים על תכשיר מתאים.
עלים שמשחימים, מתייבשים ונושרים מוקדם ← אקרית הקורים המצויה (Tetranychus urticae), שאוניברסיטת פלורידה מגדירה כמזיק עיקרי של עלי הפפאיה. ← בדיקה של גב העלים בקיץ היבש, וטיפול לפי המלצת מדריך הגנת הצומח.
צמח שמתנוון בלי סיבה נראית לעין מעל הקרקע ← אחת האפשרויות היא נמטודות, תולעים זעירות שפוגעות בשורשים. ← אין פתרון פשוט בגינה ביתית. אוניברסיטת פלורידה ממליצה לשתול פפאיה רק בקרקע נקייה ולהימנע מחלקות בגינה שידוע שיש בהן בעיית נמטודות. אם בעבר צמחים באותה נקודה התנוונו בלי הסבר, בחרו מקום אחר.
פגיעה בגבעול ← לפפאיה אין קליפת עצה שמגינה עליה, ומכה של מכסחת או חרמש נשארת כפצע פתוח. השאירו טבעת בלי דשא ברדיוס של לפחות מטר סביב הגבעול.
קטיף ושימור
- מתי: אפשר לקטוף פרי ירוק לשימוש כירק (סלט פפאיה ירוקה), או פרי בשל כשהקליפה צהובה-כתומה. בדרך כלל קוטפים כשהצבע הצהוב מכסה עשירית עד שליש מהקליפה.
- למה לחכות על העץ. ככל שיותר צבע מתפתח על העץ, הפרי מתוק יותר.
- אחרי הקטיף: מניחים בטמפרטורת החדר עד הבשלה מלאה, ורק אז מעבירים למקרר. פרי בשל נשמר 4-7 ימים.
- כמה פרי: בתנאים טובים, 27-36 ק”ג בשנה לצמח.
- מוהל: בפרי צעיר יש מיץ חלבי שמכיל את האנזים פפאין, שמפרק חלבונים. משתמשים בו גם לריכוך בשר.
גידול בעציץ או במרפסת
לפפאיה מערכת שורשים שצריכה קרקע חמה ומנוקזת, והיא צומחת לגובה של כמה מטרים. בעציץ אפשר להנביט ולגדל שתיל עד השתילה, אבל לפרי היא צריכה קרקע פתוחה ומקום חם. מי שמנסה במרפסת חמה במיוחד יבחר עציץ גדול מאוד, ויזכור שגם צמח מטופל היטב עלול להתברר כזכר.
טעויות נפוצות
- לשתול צמח אחד. אם יצא זכר, לא יהיה פרי. שתלו 2-3.
- לשתול בתחילת החורף. בקרקע קרה השורשים כמעט לא גדלים. חכו לעונה החמה.
- להשקות לפי שעון קבוע כל השנה. בקרקע כבדה ובחורף זה מתכון לריקבון.
- לגזום את הקודקוד “כדי שיתעבה”. הפפאיה לא מתעבה. היא מסתעפת ומניבה פחות.
- להשאיר צמח עם סימני נגיף. הוא מקור הדבקה לכל צמח פפאיה בסביבה.
- להשתמש במצע ישן להנבטה. מגביר סיכון לריקבון שתילים.
- לקטוף ירוק ולצפות לפרי מתוק. הסוכר מצטבר על העץ. חכו לפחות לסימני הצהבה ראשונים.
- לצפות לעץ לעשרים שנה. פפאיה בגינה היא גידול לכמה שנים, והחלפה כל שנה וחצי עד שנתיים היא דבר רגיל.
שאלות נפוצות
למה הפפאיה שלי פורחת ולא נותנת פרי?
ייתכן שזה צמח זכרי. בפפאיה יש צמחים זכריים, נקביים ודו-מיניים, ורק נקביים ודו-מיניים נותנים פרי ממש. צמח זכרי מזהים לפי פרחים קטנים וצהבהבים שתלויים על עוקצים ארוכים. לכן שותלים 2-3 צמחים, כדי שלפחות אחד יניב.
אפשר לגדל פפאיה מגרעינים של פרי מהסופר?
כן, זו הדרך הנפוצה. מוציאים את הזרעים מפרי בשל, שוברים את השק הג'לטיני שעוטף אותם (הוא מעכב נביטה), שוטפים ומייבשים בצל. זורעים 2-4 זרעים בעציץ, והנביטה לוקחת 2-3 שבועות. זכרו שאי אפשר לדעת מראש אם הצמח יהיה זכר או נקבה.
תוך כמה זמן פפאיה נותנת פרי?
צמח שמטופל היטב מתחיל לפרוח כ-4 חודשים אחרי השתילה ונותן פרי 7-11 חודשים אחרי השתילה. בישראל הקור בחורף יכול לעכב את זה.
האם פפאיה שורדת את החורף בישראל?
רק באזורים חמים. הצמח נפגע או מת כשהטמפרטורה יורדת לאפס בערך, וכבר מתחת ל-15 מעלות הפריחה נעצרת או שהפרי מתעוות. באזורים עם חורף קריר היא שורדת אבל כמעט לא מניבה בחורף.
למה עלי הפפאיה מנומרים בצהוב ומעוותים?
זה סימן אופייני לנגיף הכתמים הטבעתיים של הפפאיה, שמועבר על ידי כנימות עלה. אין לו טיפול. עוקרים את הצמח הנגוע כדי שלא ידביק צמחים אחרים, ושותלים מחדש.