שלפח
Physalis peruviana משפחת סולניים (Solanaceae)
שמות נוספים: גולדן ברי, דובדבן היהודים, בוען נאכל, פיזליס, דובדבן אהבה, Cape gooseberry
בקצרה
שלפח (גולדן ברי, Physalis peruviana) הוא שיח עשבוני ממשפחת הסולניים, קרוב של העגבנייה, שנותן פירות כתומים עטופים בגביע דמוי פנס. בישראל הוא גדל בקלות באזורים חמים ונטולי כפור כמו מישור החוף והשפלה, ובאזורים קרים מגדלים אותו כחד-שנתי. הוא מתאים למתחילים ולעציץ רחב, אבל אוכלים רק פרי בשל - הפרי הירוק והעלים מכילים חומרים רעילים.
כרטיס צמח
שלפח Physalis peruviana
- אור
- שמש מלאה / חצי צל
- מים
- השקיה בינונית
- קרה
- עמידות חלקית לקרה
- יובש
- עמידות בינונית ליובש
- קושי
- קל לגידול
- גודל
- גובה 0.5–2 מ׳, רוחב 1–1.5 מ׳
- עציץ
- מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- רעילות לחיות מחמד: לא ידוע
איפה בארץ
- חוף - מתאים
- שפלה - מתאים
- הר - פחות מתאים
- עמקים - מתאים
- נגב - פחות מתאים
- ערבה - פחות מתאים
לוח שנה
החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.
הזרעים הראשונים של שלפח נזרעו בארץ ב-1933. הצמחים גדלו יפה, ואפילו ברחו מהגינות והתפשטו לבד. אבל לצרכנים של אז הפרי לא מצא חן, והקידום שלו הופסק. כמעט מאה שנה אחר כך הסיפור התהפך: גולדן ברי נמכר בסופרמרקטים בקופסאות קטנות ויקרות, ורוב מה שנמכר בישראל מיובא. ב-2022 הודיע משרד החקלאות על ביטול המכס על יבוא הפרי.
הפרדוקס ברור. מדובר באחד מצמחי הפרי הקלים ביותר לגידול בגינה ביתית. הוא קרוב משפחה של העגבנייה, גדל מזרע תוך כמה חודשים, ומסתפק באדמה דלה. מה שכן צריך לדעת: מתי לשתול, למה לא לדשן, איך מזהים פרי בשל, ואילו חלקים בצמח רעילים.
שמות מבלבלים: שלפח, בוען, גולדן ברי
לצמח הזה יש בעברית יותר שמות מאשר לרוב עצי הפרי. “שלפח” היה פעם השם העברי של הסוג כולו. ב-2003 קבעה האקדמיה ללשון העברית שהסוג ייקרא בוען, והמין בוען נאכל. אבל בשוק ובגינות “שלפח” נשאר השם הנפוץ, לצד “גולדן ברי” ו”דובדבן אהבה”.
השם האנגלי Cape gooseberry מגיע מכף התקווה הטובה שבדרום אפריקה. המתיישבים שם גידלו את הצמח לפני 1807, ומשם הוא עבר לאוסטרליה וקיבל את שמו. להוואי הגיעו הזרעים לפני 1825, ושם הפרי נקרא “פּוֹהָה”. המולדת האמיתית היא הרי האנדים בדרום אמריקה.
שם הסוג Physalis בא מהמילה היוונית ל”שלפוחית”, על שם הגביע הנפוח. הגביע הזה הוא בעצם עלי הגביע של הפרח, שממשיכים לגדול אחרי ההפריה ויוצרים “פנס” סביב הפרי.
זנים ומינים מומלצים לגידול בישראל
אין בישראל זנים מוכרזים של שלפח לגינה הביתית, ורוב הגננים מגדלים מזרעים של פרי קנוי או משתילי משתלה. הבלבול האמיתי הוא בין מינים. חברות זרעים בעולם מוכרות לא פעם תחת השם “גולדן ברי” מינים אחרים של הסוג, ולכן כדאי לדעת לזהות.
| מין | מאפיין | מתאים ל |
|---|---|---|
| שלפח / גולדן ברי (Physalis peruviana) | עלים שעירים מאוד, גביע עם 10 צלעות, שיח עד 1.5-2 מ’, הפרי נשאר על הצמח גם כשהוא בשל | גידול לפרי, בגינה או בעציץ גדול |
| דובדבן אדמה (P. pruinosa, P. pubescens) | עלים חלקים כמעט, גביע עם 5 צלעות, צמח נמוך עד כמטר, הפרי הבשל נושר לקרקע | גידול לפרי, חד-שנתי |
| טומטיו (P. ixocarpa) | פרי ירוק או סגול גדול, ממלא את הגביע עד שהוא נקרע | בישול, סלסה ירוקה |
| פנס סיני (P. alkekengi) | גביעים כתומים-אדומים גדולים, כ-5 ס”מ, צמח נוי רב-שנתי עמיד לקור | נוי וסידורי פרחים יבשים, לא לאכילה |
ההבחנה בין שלפח לדובדבן האדמה פשוטה: מעבירים יד על העלה. עלה של שלפח רך ושעיר מאוד. עלה של דובדבן אדמה כמעט חלק. גם מספר הצלעות בגביע עוזר: עשר לעומת חמש.
איפה ומתי שותלים
אקלים ואזורים בארץ
שלפח הוא צמח של הרים טרופיים. בטבע הוא גדל באנדים בגבהים של מאות ועד אלפי מטרים. מכאן שתי תכונות שחשוב להבין:
- כפור קל הוא לא סוף העולם, כפור ממשי כן. ה-RHS מגדיר אותו כצמח שעומד בטמפרטורות של בערך 1 עד 5 מעלות, אבל לא בהקפאה. בדרום אפריקה תועד שצמחים נפגעו עד הקרקע ב-0.75- מעלות.
- חום קיצוני פוגע בפריחה. לפי PROSEA הפריחה והחנטה טובות יותר במזג אוויר קריר יחסית, וטמפרטורות גבוהות מזיקות להן. באזורים עם עונות מובחנות מתזמנים את הגידול כך שהפרי ייחנט בעונה הקרירה.
בפועל בישראל:
- מישור החוף והשפלה: האזורים הנוחים ביותר. בפינה מוגנת הצמח עובר את החורף, ואחרי גיזום חזק באביב מתחדש מהר.
- עמקים ובקעות: אפשרי, אבל בשיא הקיץ החם צפו להפסקה בפריחה. פינה עם צל חלקי בשעות הצהריים עוזרת.
- אזורי הר ומקומות חשופים לרוח: הצמח רגיש לקור ולרוח חזקה. כאן מגדלים אותו כחד-שנתי וזורעים מחדש בכל אביב.
- נגב וערבה: לא מצאנו מקור מקצועי שמתאר גידול ביתי מוצלח שם, ולכן איננו ממליצים עליהם כאזור ראשון.
מתי שותלים
עונת השתילה המומלצת בארץ היא אביב, מרץ-אפריל, אחרי שעבר החשש מכפור. לפי PROSEA הצמחים מתחילים לתת פרי בערך 3 חודשים אחרי השתילה, והקטיף נמשך עד שהחום עוצר את הפריחה או עד הקור.
יש גם היגיון בשתילה בסוף הקיץ או בסתיו באזורים חמים וחופיים בלי כפור. במקומות עם קיץ חם ממליצים המקורות לשתול כך שהפרי ייחנט בעונה הקרירה. בבהאמה, למשל, זרעים שנזרעו בנובמבר נתנו פרי בשל אחרי 13 שבועות. מי שגר בשפלה או במישור החוף יכול לנסות את שני המועדים ולראות מה עובד בחצר שלו.
אדמה ומיקום
- שמש מלאה נותנת את הפירות הרבים ביותר. הצמח סובל גם צל חלקי, אבל מניב פחות.
- ניקוז טוב חשוב יותר מפוריות. האדמה האידיאלית לפי המקורות היא חול או חמרה קלה עם חומר אורגני. באדמה כבדה ורטובה מתפתחים ריקבונות שורש.
- אדמה עשירה מדי היא בעיה, לא יתרון. באדמה פורייה מאוד הצמח מגדל עלווה ענפה, הפרי מאחר וצבעו חלש.
- מחסה מרוח. השיח מתפשט לצדדים ונשבר ברוח חזקה.
מרווח שתילה: הצמח מתפשט לרוחב של בערך מטר עד מטר וחצי. בגידול מסחרי בארה”ב שותלים במרווחים של 1.2-1.5 מ’ בשורה. בגינה ביתית מספיק שתיל אחד או שניים.
מגרעין או מייחור?
| שיטה | איך | יתרון | חיסרון |
|---|---|---|---|
| זריעה מזרע | מועכים פרי בשל על מצע זריעה, מכסים בשכבה דקה של אדמה ומשקים בקביעות | פשוט, זול, צמח חזק | נביטה איטית ולא אחידה, 14-21 יום בחממה חמימה |
| ייחור גבעול | ייחור מעץ בוגר עם הורמון השרשה | פריחה ופרי מוקדמים יותר | צמח פחות חזק משתיל מזרע |
| שתיל ממשתלה | שותלים כשאין חשש מכפור | הכי מהיר למתחילים | לא תמיד ברור איזה מין קונים |
השתילים מוכנים להעברה למקום הקבע כשהם בגובה של בערך 15-20 ס”מ, כ-6-8 שבועות אחרי הזריעה. בזמן ההעברה נזהרים לא לפגוע בשורשים ומשקים בתדירות גבוהה עד ההתבססות.
השקיה לאורך השנה
לא מצאנו מקור ישראלי עם כמויות מים מדויקות לשלפח, ולכן אין כאן מספרים. העקרונות ברורים מהמקורות:
- אחרי השתילה: השקיה תכופה, במיוחד בשבועות הראשונים. גם הזרעים צריכים לחות קבועה ב-2-3 השבועות הראשונים.
- אביב וקיץ, בזמן גדילה ופריחה: לחות סדירה. בבצורת הצמח “נרדם”, עוצר גדילה ומפסיק לפרוח. השקיה בטפטוף, כמו בעגבניות, מתאימה מאוד.
- בזמן הבשלת הפרי: פחות מים על הצמח עצמו. רטיבות בזמן הקטיף מקלקלת את הפרי ומעודדת עובש.
- חורף: במישור החוף הגשם בדרך כלל מספיק. מה שחשוב הוא שהמים לא יעמדו סביב השורשים.
חיפוי אורגני סביב הצמח שומר על הלחות, מדכא עשבים ומרחיק את הפרי מהאדמה. ב-PROSEA מצוין שחיפוי משפר את הגדילה ואת היבול.
דישון
זו הנקודה שבה רוב הגננים טועים. שלפח מניב טוב יותר באדמה דלה.
בניסויים של אוניברסיטת ראטגרס ממליצים לא לתת דשן לפני השתילה ולא בזמן השתילה, כי הדישון “מפחית מאוד” את ייצור הפרי. גם במקור הישראלי מ-2008 נכתב לא לדשן הרבה, כי עודף דשן מעודד עלווה על חשבון פירות.
באדמה חולית דלה מאוד אפשר להוסיף מעט קומפוסט בשתילה. זה מספיק.
גיזום
שלפח אינו עץ, וגיזום שלו פשוט:
- בתחילת הגדילה: בגידול מסחרי מסירים את כל הצימוחים הצדדיים עד הפיצול הראשון של הגבעול הראשי לצורת Y. הפיצול מגיע אחרי 9-15 פרקים, והפרח הראשון מופיע בדיוק שם. בגינה ביתית זה לא חובה, אבל זה נותן צמח מסודר יותר.
- תמיכה: השיח מתפשט ונשבר ברוח. חוט אחד מתוח בגובה של כ-90-120 ס”מ, או יתד כמו לעגבנייה, מספיקים.
- באביב: באזורים חמים, שבהם הצמח שרד את החורף, גוזמים אותו בחוזקה. הוא מתחדש מהר.
לצמח יש תוחלת חיים קצרה. גם בתנאים טובים הוא מחזיק לרוב שנתיים-שלוש. לפי PROSEA, בגידול מסחרי בארצות חמות משתלם בדרך כלל לשתול מחדש בשטח אחר במקום לגזום ולהחזיק צמחים ותיקים. בגינה ביתית הפתרון פשוט: שומרים זרעים מהפרי הטוב ביותר וזורעים מחדש. לעיתים קרובות הצמח עושה את זה בעצמו, והשתילים צצים במקום אחר בגינה.
מזיקים ומחלות נפוצים
השלפח שייך למשפחת הסולניים, ולכן הבעיות שלו מזכירות את בעיות העגבנייה.
| סימן | סיבה אפשרית | מה עושים |
|---|---|---|
| נקודות בהירות על העלים, קורים דקים, עלים מצהיבים ונושרים | אקריות (עכביש אדום) | שטיפת עלווה במים, הסרת עלים נגועים. בקיץ יבש הבעיה מחמירה |
| ציפוי לבן אבקתי על העלים | קימחון | אוורור, שתילה במרווח, לא להרטיב עלווה בערב |
| צמח קמל למרות השקיה, שורשים חומים | ריקבון שורשים | בדרך כלל אדמה כבדה ורטובה. שותלים מחדש במקום מנוקז או בערוגה מוגבהת |
| נפיחויות על השורשים, צמח מדולדל | נמטודות עפצים | מחליפים מקום, מוסיפים חומר אורגני, לא שותלים שוב באותה נקודה |
| זחלים גדולים וירוקים שאוכלים עלים, בעיקר על צמחים בוגרים | זחלי רפרפים (hornworms) ותולעים אחרות | בדיקה ואיסוף ידני |
| שתילים צעירים שנחתכים בבסיס הגבעול | זחלי אגרוטיס (cutworms) | בדיקה בערב סביב השתילים, איסוף ידני |
| עלים מנומרים ומעוותים | וירוסים | אין טיפול. מסירים את הצמח וזורעים מחדש |
PROSEA מונה בין הבעיות העיקריות ריקבון שורשים בקרקע לא מנוקזת, אקריות, קימחון, נמטודות עפצים ווירוסים. שתילה מחדש בשטח אחר מצמצמת חלק גדול מהן. בגינה ביתית: לא לשתול שלפח שוב ושוב באותה נקודה שבה גדלו עגבניות, חצילים או פלפלים.
קטיף ושימור
מתי הפרי בשל: הגביע מתחיל ירוק ורך, ובהבשלה הופך לחום-צהבהב, יבש, דמוי נייר ושקוף למחצה. דרכו רואים את הפרי הזהוב-כתום. פרי ירוק אינו בשל ולא יבשיל אחרי שנקטף.
איך קוטפים: שלפח, בניגוד לדובדבן האדמה, לא נושר מעצמו כשהוא בשל, וקוטפים אותו ביד. קוטפים כשהפרי יבש. פרי שנקטף רטוב מטל או מגשם מתעפש מהר. פרי בשל שנפל ונשאר על הקרקע מתייבש לעיתים ל”צימוק” מתוק.
שימור: זה אחד היתרונות הגדולים של השלפח. פרי בתוך הגביע נשמר בטמפרטורת החדר עד שלושה חודשים, כל עוד הוא יבש ויש אוורור. לא מסירים את הגביע לפני האחסון. בודקים מדי פעם ומוציאים פירות רכים או עבשים. לפי PROSEA, פרי שהגביע שלו יובש היטב נשמר אפילו 4-5 חודשים.
שימושים: אוכלים טרי, בסלטים, בטבילה בשוקולד, ובריבות. הפרי עשיר בפקטין, ולכן מתאים במיוחד לריבה ולג’לי. לפי ראטגרס, צמח אחד נותן בדרך כלל 150-300 פירות.
גידול בעציץ או במרפסת
שלפח הוא מועמד טוב למרפסת שמשית:
- עציץ רחב ועמוק. לשלפח מערכת שורשים חזקה ומתפשטת, ולכן עציץ צר לא יתאים. בעציץ הצמח יישאר נמוך יותר מאשר באדמה.
- מצע מנוקז היטב, בלי עודף דשן.
- תמיכה: יתד או סבכה קטנה, כי הענפים נשכבים.
- מרפסת גבוהה וחשופה לרוח היא בעיה. מקמו את העציץ בפינה מוגנת.
- חורף: בעציץ קל להזיז את הצמח למקום מוגן בלילות הקרים.
טעויות נפוצות
- לדשן כמו עגבנייה. התוצאה היא שיח ענק וירוק עם מעט פירות. שלפח מעדיף אדמה דלה.
- לקטוף פרי ירוק “שיבשיל במטבח”. הוא לא יבשיל, והוא גם מכיל סולנין. מחכים שהגביע יתייבש.
- לקנות פנס סיני בתור צמח פרי. Physalis alkekengi הוא צמח נוי, לא גולדן ברי.
- לשתול באדמה כבדה ורטובה. ריקבון שורשים הוא אחת הבעיות העיקריות. ערוגה מוגבהת או עציץ פותרים את זה.
- לצפות לעץ שיחיה שנים. הצמח מחזיק שנתיים-שלוש. שומרים זרעים ומחדשים.
- להתייאש כשהפריחה נעצרת בשיא הקיץ. לפי PROSEA חום גבוה פוגע בפריחה ובחנטה. כשמתקרר, הפריחה יכולה לחזור.
- לקטוף אחרי השקיה או בבוקר עם טל. פרי רטוב מתעפש באחסון.
רוצים לשלב את השלפח עם צמחי פרי נוספים? ראו גם פסיפלורה, גויאבה ופפאיה, ואת לוח פירות העונה בישראל.
שאלות נפוצות
האם שלפח רעיל?
הפרי הבשל, הכתום, נאכל. הפרי הירוק, העלים והגבעולים מכילים סולנין שעלול לגרום לדלקת במערכת העיכול ולשלשולים, ולכן אוכלים רק פרי שהגביע שלו התייבש והפרי בתוכו הזהיב.
האם אוכלים את הקליפה שעוטפת את הפרי?
לא. הקליפה היא גביע הפרח שגדל ועטף את הפרי. היא אינה נאכלת, ומסירים אותה לפני האכילה.
איך יודעים ששלפח בשל לקטיף?
הגביע הופך לחום-צהבהב, יבש ושקוף למחצה, והפרי בתוכו נראה זהוב-כתום. פרי ירוק שנקטף לא יבשיל מחוץ לצמח.
האם שלפח הוא צמח רב-שנתי?
באזורים חמים ומוגנים הוא שורד את החורף ומתחדש אחרי גיזום באביב, אבל גם בתנאים טובים הוא מחזיק לרוב שנתיים-שלוש. באזורים קרים מגדלים אותו כחד-שנתי.
מה ההבדל בין גולדן ברי לפנס סיני?
גולדן ברי (Physalis peruviana) מגדלים בשביל הפרי. פנס סיני (Physalis alkekengi) הוא צמח נוי עם גביעים כתומים-אדומים גדולים, וכל חלקיו מזיקים באכילה חוץ מהפרי הבשל.