תבלינים ועשבי תיבול

לואיזה

Aloysia citrodora משפחת ורבניים (Verbenaceae)

שמות נוספים: לואיזה לימונית, ליפיה, ורבנה לימונית, Lemon verbena, Aloysia triphylla

שיח לואיזה (לימונית) עם עלים צרים וארוכים
צילום: GERMAN LEONEL SARMIENTO CRUZ · CC BY 4.0

בקצרה

לואיזה לימונית היא שיח נשיר מדרום אמריקה, עם עלים בניחוח לימון חזק שמשמשים לתה. לפי משרד החקלאות היא זקוקה לטמפרטורות גבוהות כדי להתחיל לצמוח באביב, ובקיץ צריכה השקיה סדירה. שותלים באביב, במקום שמשי עם קרקע מנקזת, וגוזמים בתחילת האביב. בחורף היא משירה עלים, ולכן רבים חושבים בטעות שהיא מתה.

כרטיס צמח

לואיזה Aloysia citrodora

אור
שמש מלאה
מים
השקיה בינונית
קרה
עמידות חלקית לקרה
יובש
עמידות בינונית ליובש
קושי
קל לגידול
גודל
גובה 1.5–2.5 מ׳, רוחב 1.5–2.5 מ׳
עציץ
מתאים לעציץ
חיות מחמד
רעיל לחיות מחמד

איפה בארץ

  • חוף - מתאים
  • שפלה - מתאים
  • הר - מתאים
  • עמקים - מתאים
  • נגב - מתאים
  • ערבה - פחות מתאים

לוח שנה

שתילה: אפריל, מאי
פריחה: יולי, אוגוסט, ספטמבר

החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.

בחורף הלואיזה נראית כמו צרור מקלות יבשים. בסוף החורף קל לטעות ולעקור שיח בריא לגמרי, רק כי הוא נראה מת. הוא לא מת. הוא ישן. לואיזה היא שיח נשיר, ולפי משרד החקלאות היא מהצמחים שצריכים טמפרטורות גבוהות כדי להתחיל לצמוח. כשהזעתר והאורגנו כבר צומחים מסוף החורף, הלואיזה רק מתחילה להתעורר.

השם העברי מגיע מאחד השמות האנגליים של הצמח, herb Louisa, שה-RHS מונה בין שמותיו. מקורו בדרום אמריקה. לפי NC State, ארץ המוצא היא ארגנטינה וצ’ילה, ובמאה ה-17 הביאו אותו לאירופה וגידלו אותו בשביל השמן הריחני שלו. היום הוא מוכר בעיקר כעלה שזורקים לכוס תה.

זנים מומלצים לגידול בישראל

ללואיזה אין מגוון זנים גדול במשתלות בארץ. כמעט תמיד מוכרים את המין עצמו, Aloysia citrodora. ההחלטה האמיתית היא לא איזה זן, אלא איפה לגדל:

אפשרותמאפייןמתאים ל
שיח באדמהלפי NC State, 1.8-2.4 מטר גובה ורוחב. לפי ה-RHS, 1.5-2.5 מטר, אחרי 5-10 שניםגינה עם מקום, מי ששותה הרבה תה
עציץ גדוללפי NC State, 0.6-1.2 מטרמרפסת שמשית
גיזום חזק לגודל קבועשיח נמוך וצפוףערוגת תבלינים קטנה

לפי NC State, העלים ארוכים ומחודדים, ומסודרים בדורים של שלושה סביב הגבעול. מכאן השם הלטיני הישן triphylla, “תלת-עלי”. הפרחים קטנים, לבנים עד לילכיים בהירים, באשכולות, ולפי אותו מקור הם מופיעים מאמצע הקיץ ועד תחילת הסתיו.

למה הריח כל כך לימוני

לפי הערך בוויקיפדיה, בצד התחתון של העלים יש בלוטות של שמן אתרי. הרכיבים העיקריים בשמן הם גרניאל ונראל, שני החומרים שנקראים יחד ציטרל, ובכמויות קטנות גם לימונן, לינלול וגרניול. ציטרל הוא גם מקור הריח של עשב הלימון (לימונית), ולכן שני הצמחים מזכירים זה את זה בכוס התה, למרות שהם ממשפחות שונות לגמרי.

העלים ערוכים בדורים של שלושה או ארבעה, באורך 5-8 ס”מ, לפי אותו ערך. הם חספוסיים במגע. מספיק להעביר יד על השיח כדי שהריח יתפזר.

איפה ומתי שותלים

מתי: לפי ההמלצות של משרד החקלאות ושה”מ לגינה הקהילתית, מאי הוא עונה טובה לשתילת צמחי תבלין רב-שנתיים, והלואיזה מוזכרת בשמה. גם אפריל מתאים לשתילת צמחי תבלין. אין טעם לשתול לואיזה באמצע החורף: היא לא צומחת בקור, והשורשים הרכים עומדים בקרקע קרה ורטובה.

אור: שמש מלאה. לפי NC State, 6 שעות שמש ישירה ויותר. לפי הערך בוויקיפדיה, היא גדלה בארץ גם בחצי צל. בעמקים ובנגב, צל בשעות אחר הצהריים יכול לחסוך מעט מים, אבל בצל מלא הצמח מתארך.

קרקע: לפי NC State, קלה, פורייה ומנקזת, עם לחות. לפי ה-RHS, היא גדלה בקרקע גירנית, חולית או בינונית, חומצית או בסיסית, בתנאי שהניקוז טוב. בקרקע כבדה מגביהים את מקום השתילה ומוסיפים קומפוסט.

קור: לפי ה-RHS, הצמח מוגדר כעמיד באזורים חופיים ומתונים, בטמפרטורות של עד כ-5 מעלות מתחת לאפס. ברוב הארץ זה לא מגביל. בהרים, במקומות עם כפור חוזר, בוחרים מקום מוגן ושמשי.

מקום בגינה: ליד שביל או ליד המטבח. לפי NC State, מגדלים אותה ליד מעברים ופטיו בגלל הריח: נגיעה בעלה משחררת ניחוח לימון. השאירו לה מקום. שיח בוגר יכול להגיע לרוחב של שני מטרים.

השקיה לאורך השנה

כאן הלואיזה שונה משכנותיה בערוגת התבלינים. רוזמרין ומרווה כמעט לא צריכים מים בקיץ. לואיזה כן.

קיץ: לפי משרד החקלאות, לואיזה היא מצמחי התבלין שצריכים השקיה סדירה בקיץ, והיא מגיבה לחום ולמים בצימוח ניכר. בטפטוף, בקו משותף עם צמחים בעלי דרישות דומות. פרטים במדריך השקיה בטפטוף.

אביב: לפי משרד החקלאות, שתילות חדשות משקים כל יום בתקופת הקליטה, ואחר כך מצמצמים.

חורף: השיח נשיר ולא צומח. משקים רק אם יש הפסקה ארוכה בגשמים, ובמעט. קרקע ספוגה בחורף מסוכנת לשורשים.

ניקוז: גם צמח צמא בקיץ לא אוהב שורשים בבוץ. לפי NC State, הקרקע צריכה להיות לחה אבל מנקזת.

דישון

לפי NC State, הלואיזה אוהבת קרקע פורייה, עשירה בחומר אורגני. לכן קומפוסט הוא הדשן הטבעי שלה: מערבבים בבור השתילה, ומפזרים סביב השיח. ה-RHS ממליץ על חיפוי בסתיו כדי להגן על השורשים, ושכבת קומפוסט או רסק עץ עושה את שתי העבודות יחד. המקורות שבדקנו לא נותנים מינון של דשן כימי ללואיזה.

מים מליחים: לפי הערך בוויקיפדיה, הלואיזה רגישה למליחות. אם אתם משקים במים אפורים או במים מליחים, היא לא הצמח המתאים לקו הזה.

לואיזה ושכנותיה הלימוניות

במסמכי משרד החקלאות הלואיזה מופיעה כמעט תמיד באותה קבוצה עם עוד שני צמחי תבלין: לימונית (עשב לימון) ופלרגוניון חריף. יש סיבה טובה. לשלושתם דפוס גידול דומה, שונה מזה של צמחי התבלין המקומיים:

לואיזה, לימונית, פלרגוניון חריףצמחי תבלין מקומיים (אזוב, זוטה, קורנית)
התעוררות באביבצריכים טמפרטורות גבוהות כדי להתחיל לצמוח (לואיזה ולימונית)מתחילים לצמוח כבר בסוף החורף
השקיה בקיץצריכים השקיה סדירהלא זקוקים לתוספת מים, אבל נהנים ממנה מעת לעת
תגובה לקיץצימוח ניכר בזכות החום והמיםצימוח מתון
קצירלפי משרד החקלאות, בספטמבר קוצרים ומייבשים, ומקבלים גל צימוח נוסףבשיא במאי, ונקצרים ומיובשים

המסקנה המעשית: את הלואיזה שותלים עם הלימונית על קו טפטוף אחד, ואת הרוזמרין, המרווה והזעתר על קו אחר. כך אף צמח לא מקבל מים שלא מתאימים לו. עוד על חלוקת הגינה לאזורי השקיה במדריך תכנון גינה.

גיזום

מתי: לפי NC State, בתחילת האביב. הגיזום מעודד צורה שיחית ומלאה במקום ענפים ארוכים ודלילים.

מה מסירים: ענפים יבשים. מכיוון שבחורף קשה לדעת מה חי, מחכים שהשיח יתחיל ללבלב ואז רואים בבירור אילו ענפים מוציאים עלים.

גיזום תוך כדי: כל קטיף לתה הוא גם גיזום קל. קוטפים מקצות הענפים, והשיח מסתעף.

ריבוי: לפי ה-RHS ו-NC State, מייחורים רכים מגבעולים צעירים. לפי NC State, ייצור הזרעים לא אחיד, ולכן ייחורים עדיפים. הערך בוויקיפדיה מסביר למה: הפרחים לרוב עקרים ולא מבשילים לפרי. באותו ערך מצוין שבארץ מרבים אותה בייחורים באביב ובקיץ, כשהשיח בצימוח מלא. ייחור מקצה ענף צעיר, בלי פרחים, בעציץ קטן עם מצע קל ולח, הוא הדרך להכין שיח מחליף או מתנה.

מזיקים ומחלות נפוצים

לפי ה-RHS, לואיזה בדרך כלל לא סובלת ממזיקים ומחלות. לפי NC State, אין לה בעיות חמורות, אבל מדי פעם מופיעים:

עלים מנוקדים, דהויים, קורים דקים ← אקריות. נפוצות בקיץ חם ויבש ובצמחים בעציץ. מה עושים: שוטפים את העלווה בסילון מים ומשקים כראוי.

ענן של חרקים לבנים קטנים כשמזיזים ענף ← כנימות עש. מה עושים: בדרך כלל לא צריך לטפל. באוכלוסייה גדולה, שוטפים במים.

צמר לבן בחיבורי העלים ← כנימות קמחיות. מסירים ידנית או שוטפים.

עלים דביקים ומסולסלים בקצות הענפים ← כנימות עלה. פרטים במדריך כנימות עלה.

שיח שלא מתעורר באביב ← בדרך כלל לא מחלה. פשוט עוד לא חם מספיק. אם עד תחילת הקיץ אין עלים, בודקים את הענפים כמו בתיבה שלמעלה.

קטיף ושימור

מתי: לפי משרד החקלאות, לגבי צמחי התבלין שמתעוררים מאוחר, כמו לואיזה, ממתינים באביב עד שיצמיחו עלווה מפותחת יותר, ורק אז מתחילים לקצור. בספטמבר, לפי אותו מקור, קוצרים ומייבשים את העלים, והצמח מגיב בגל צימוח נוסף.

איך: קוטפים קצות ענפים עם עלים בריאים. עלה בודד בכוס מים רותחים כבר נותן ניחוח.

ייבוש: תולים צרורות ענפים במקום מוצל ומאוורר. כשהעלים פריכים, מפרידים ושומרים בצנצנת סגורה. כך יש תה גם בחורף, כשהשיח עירום.

שימושים: לפי NC State, העלים והפרחים משמשים לתה, לקינוחים, לסלטי פירות ולריבות, והעלים גם לתערובות ריח ולבשמים. הערך בוויקיפדיה מוסיף שימושים במטבח המלוח: עוף, דגים, פטריות וסלטים, וגם גלידות ופשטידות. ברפואה העממית מייחסים לעלים השפעה מרגיעה ומסייעת לעיכול, אבל לפי אותו ערך אלה טענות מסורתיות שאינן מבוססות מדעית.

גידול בעציץ או במרפסת

  • עציץ: גדול, עם חורי ניקוז. שיח לואיזה בעציץ יגיע לגובה של כמטר, לפי NC State.
  • מיקום: שמש מלאה. מרפסת דרומית או מערבית.
  • השקיה: בקיץ, סדירה. בימי שרב בודקים את העציץ כל יום. בחורף, מעט מאוד.
  • חורף: העלים נושרים גם בעציץ. לא מזיזים את העציץ לתוך הבית כדי “להציל” אותו. הוא נח.
  • גיזום: בתחילת האביב, כדי לשמור על גודל וצורה שמתאימים למרפסת.

טעויות נפוצות

לעקור בחורף. השיח נשיר. בודקים את הקליפה לפני שמחליטים.

לגזום חזק בסתיו. הגיזום המומלץ הוא בתחילת האביב, כשכבר רואים אילו ענפים חיים.

להשקות כמו רוזמרין. לפי משרד החקלאות, בקיץ הלואיזה צריכה השקיה סדירה, בניגוד לצמחי התבלין המקומיים.

להשקות בחורף כמו בקיץ. שיח בלי עלים לא צורך מים. קרקע רטובה בחורף מרקיבה שורשים.

להשקות במים אפורים או מליחים. לפי הערך בוויקיפדיה, הלואיזה רגישה למליחות. מחברים אותה לקו של מים שפירים.

לשתול בצל. בלי שמש מלאה הצמח מתארך והריח נחלש.

לשתול צמוד לשביל צר. שיח בוגר יכול להגיע לרוחב של שני מטרים.

לתת לכלב ללעוס את העלים. לפי ה-ASPCA, לואיזה רעילה לחיות מחמד בכמויות גדולות.

ללואיזה ולנענע יש מקום טבעי באותה פינה מושקית, ושתיהן הולכות טוב בכוס תה. בגינה עם עץ לימון, שתלו אותה בקרבת מקום ותקבלו פינה של ניחוח הדרים.

שאלות נפוצות

הלואיזה שלי איבדה את כל העלים בחורף. היא מתה?

כנראה שלא. לואיזה היא שיח נשיר, ומשירה עלים בחורף. לפי משרד החקלאות, היא צריכה טמפרטורות גבוהות כדי להתחיל לצמוח, ולכן מתעוררת מאוחר באביב. לפני שמוותרים, מגרדים קלות ענף: אם מתחת לקליפה יש רקמה ירוקה, הוא חי.

מתי גוזמים לואיזה?

בתחילת האביב. לפי NC State, גיזום הענפים בתחילת האביב מעודד צורה שיחית ומלאה. ענפים יבשים מסירים כשהשיח מתחיל ללבלב ורואים מה חי.

מתי קוטפים לואיזה לתה?

לאורך עונת הצמיחה, כשהעלווה מפותחת. לפי משרד החקלאות, בספטמבר אפשר לקצור ולייבש את העלים, והצמח מגיב בגל צימוח נוסף.

אפשר לגדל לואיזה בעציץ?

כן. לפי NC State, בעציץ היא מגיעה לגובה של כ-0.6-1.2 מטר, לעומת 1.8-2.4 מטר באדמה. צריך עציץ גדול, מצע מנקז, שמש מלאה והשקיה סדירה בקיץ.

לואיזה רעילה לכלבים ולחתולים?

לפי ה-ASPCA, היא רעילה לכלבים, לחתולים ולסוסים בגלל השמנים האתריים, וגורמת לקלקול קיבה. לפי אותו מקור, כמויות קטנות לבישול או לתיבול אינן מעוררות דאגה.

מקורות

  1. המלצות לטיפול בגינה קהילתית במהלך חודשי השנה - משרד החקלאות, אגף יער ואילנות ושה״מ gov.il
  2. Aloysia citrodora (lemon verbena) - RHS Plants rhs.org.uk
  3. Aloysia citriodora - NC State Extension Gardener Plant Toolbox plants.ces.ncsu.edu
  4. לואיזה לימונית - ויקיפדיה he.wikipedia.org
  5. Lemon Verbena - ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants aspca.org

נכתב על ידי

מערכת האתר

צוות התוכן כותב ומעדכן את המדריכים על בסיס מקורות מקצועיים ישראליים: שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), הגנים הבוטניים וקק"ל.

איך אנחנו כותבים ובודקים

עודכן

פורסם