קרמבולה
Averrhoa carambola משפחת חמציציים (Oxalidaceae)
שמות נוספים: פרי הכוכב, כוכבית, star fruit, Carambola
בקצרה
קרמבולה (פרי הכוכב) היא עץ פרי טרופי קטן ממשפחת החמציציים, שמצליח בישראל בעיקר במישור החוף ובמקומות מוגנים מרוח, מקור ושרב. העץ צמא, רגיש למליחות ולקרקע בסיסית, אבל מניב כבר מהשנה הראשונה או השנייה ואפשר להחזיק אותו בגובה 2-3.5 מטרים. אנשים עם מחלת כליות לא צריכים לאכול את הפרי בלי אישור רופא.
כרטיס צמח
קרמבולה Averrhoa carambola
- אור
- שמש מלאה
- מים
- השקיה מרובה
- קרה
- עמידות חלקית לקרה
- יובש
- רגיש ליובש
- קושי
- גידול בינוני
- גודל
- גובה 7–10 מ׳
- עציץ
- מתאים לעציץ
- חיות מחמד
- רעיל לחיות מחמד
איפה בארץ
- חוף - מתאים
- שפלה - מתאים
- הר - פחות מתאים
- עמקים - פחות מתאים
- נגב - פחות מתאים
- ערבה - פחות מתאים
את הקרמבולה מכירים בעיקר כפרוסה בצורת כוכב על קצה כוס. פחות ידוע שהיא קרובת משפחה של החמציץ - אותו צמח צהוב שפורח בחורף בכל מגרש ריק בארץ, וילדים מוצצים את הגבעולים החמוצים שלו. לשני הצמחים יש דבר משותף: חומצה אוקסלית, שנקראת על שם החמציץ (Oxalis). החומצה הזו אחראית לטעם החמוץ של חלק מזני הקרמבולה, ובגללה זנים חמוצים שימשו בעבר גם לניקוי והברקת פליז.
בישראל גדלים עצי קרמבולה לפחות מאז 1935, בתחנת הניסיונות ברחובות. הספרות המקצועית מתעדת גם כישלון: בעמק פנימי בארץ כל העצים מתו מהרוחות החמות והיבשות. זה בדיוק הסיפור של הקרמבולה אצלנו. היא יכולה להצליח, אבל רק במקום הנכון.
עוד פרט קטן: העלים של הקרמבולה רגישים לאור. בלילה העלעלים נוטים להתקפל זה אל זה, וגם כשמנערים את הענף.
זנים מומלצים לגידול בישראל
יש שני סוגים עיקריים: מתוקים וחמוצים. המתוקים מתאימים לאכילה טרייה. החמוצים טובים לבישול, ריבות, כבישה ומשקאות, ולרוב יש בהם יותר חומצה אוקסלית.
הזן המוזכר כנפוץ בישראל הוא ‘גולדן סטאר’ (Golden Star), שנבחר בפלורידה ושוחרר לגידול ב-1965. זה זן חמוץ, שמקבל טעם מתוק רק כשהוא מבשיל לגמרי על העץ ונהיה צהוב-זהוב. יש לו יתרון חשוב לישראל: שתילי זרע של ‘גולדן סטאר’ נראים מותאמים יותר לקרקע בסיסית מכנות של זנים אחרים.
הטבלה מבוססת על ניסויי הזנים של אוניברסיטת פלורידה. לא כל הזנים נמכרים בארץ, ולכן כדאי לשאול במשתלה מה בדיוק הזן ועל איזו כנה הוא מורכב.
| זן | טעם | מאפיין | מתאים ל |
|---|---|---|---|
| גולדן סטאר (Golden Star) | חמוץ, מתוק רק בבשלות מלאה | מניב היטב גם בלי זן מאביק. שתיליו מתאימים יותר לקרקע בסיסית | מי שמוכן לחכות לבשלות מלאה, בישול וריבות |
| ארקין (Arkin) | מתוק | איכות וטעם טובים, מניב בלי זן מאביק | אכילה טרייה, עץ יחיד בגינה |
| פוואנג טונג (Fwang Tung) | מתוק | טעם טוב מאוד, ציפה בהירה | אכילה טרייה |
| קארי (Kary), קג’אנג (Kajang) | מתוק | זנים מהוואי, איכות טובה עד טובה מאוד | אכילה טרייה |
| B-10, B-17 | מתוק | טעם טוב, אבל מניבים יותר עם זן מאביק נוסף | גינה עם שני עצים לפחות |
| ניוקומב (Newcomb), סטאר קינג (Star King) | חמוץ | זנים ותיקים מפלורידה | עיבוד ובישול |
מזרע או מורכב?
| עץ מזרע | עץ מורכב (מורכב על כנה) | |
|---|---|---|
| איכות הפרי | לא צפויה, יכולה להיות חמוצה מאוד | זהה לזן שקניתם |
| זמן עד פרי | ארוך יותר | יכול להתחיל להניב תוך 10-14 חודשים מהשתילה, במקום מוגן מרוח |
| ריבוי | קל, אבל הזרע מאבד חיוניות תוך כמה ימים מהוצאתו מהפרי | בהרכבה (בעיקר הרכבה צידית או ניצנית), לא בבית |
| מתאים ל | ניסוי, כנה, צמח נוי | מי שרוצה פרי טוב |
ייחורים והברכה אווירית לא מצליחים טוב בקרמבולה בגלל השתרשות חלשה.
איפה ומתי שותלים
אזור. הקרמבולה צמח טרופי. הטמפרטורות שבהן היא גדלה ומניבה הכי טוב הן 20-35 מעלות. מתחת ל-18 מעלות בערך העץ מפסיק לגדול. המקום הטבעי בישראל הוא מישור החוף, עם חורף מתון ולחות. בשפלה זה אפשרי במקום מוגן במיוחד. בעמקים החמים הבעיה היא לא הקור אלא הרוח החמה והיבשה. בהר ובנגב התנאים לא מתאימים לגידול בחוץ.
רגישות לקור (לפי אוניברסיטת פלורידה):
| טמפרטורה | מה נפגע |
|---|---|
| 0 עד 1- מעלות | עלים צעירים עלולים למות |
| 1.5- עד 3- מעלות בערך | עצים צעירים, זרדים ועלים בוגרים עלולים למות |
| 1.5- עד 4- מעלות בערך | נזק לענפים דקים |
| 4.5- עד 7- מעלות בערך | ענפים עבים ואפילו עצים בוגרים עלולים למות |
מיקום. שמש מלאה. הפינה החמה ביותר בגינה, מוגנת מרוח קבועה, ושלא נשארת רטובה אחרי גשם. אוניברסיטת פלורידה ממליצה על מרחק של 7.6-9 מטרים מבניינים ומעצים אחרים, כי בצל העץ מניב מעט. בגינה קטנה, עם גיזום קבוע, אפשר להסתפק בפחות, אבל לא לשתול מתחת לחופה של עץ אחר.
רוח. זו נקודת התורפה. רוח קבועה גורמת להשחמת שולי העלעלים, לעיוות עלים, לנשירה, לצלקות על הפרי ולעץ קטן ודל פרי. במישור החוף הכוונה בעיקר לרוח ים קבועה. בעמקים ובפנים הארץ - לשרב ולרוחות מזרחיות חמות. גדר חיה, קיר או עצים אחרים ממערב וממזרח לעץ עושים הבדל גדול.
קרקע. הקרמבולה מסתדרת עם חול, חרסית וגם קרקע גירית, בתנאי שיש ניקוז טוב. היא גדלה הכי טוב בקרקע חומצית מעט עד ניטרלית (pH 4.5-7). בקרקע שה-pH שלה מעל 7, כמו קרקעות גיריות ובסיסיות, העץ מפתח בדרך כלל חוסר בברזל, במגנזיום ובמנגן. היא סובלת הצפה רק 2-10 ימים, ופחות כשחם.
מליחות. הקרמבולה לא סובלת קרקע או מים מליחים. סימנים: שולי עלעלים חומים, נשירה והתייבשות ענפים. מי שמשקה במים מליחים או גר קרוב מאוד לים, בלי מחסה, צריך לשקול צמח אחר.
איך שותלים. חופרים בור ברוחב פי 3-4 מהעציץ ובעומק פי 3 ממנו. לא צריך לשים דשן או קומפוסט בתחתית הבור. אם רוצים להוסיף קומפוסט, מערבבים אותו עם האדמה שהוצאה, ביחס של עד 1:1. מעמידים את העץ כך שפני האדמה מהעציץ יהיו בגובה הקרקע או מעט מעליה, ומשקים מיד. כשהקרקע כבדה או נשארת רטובה, שותלים על תלולית. לא קושרים לסמוכה בחוט ברזל או ניילון, אלא בחבל טבעי.
כדאי לבחור שתיל בריא ולא “חנוק שורשים” - עץ גבוה בעציץ קטן, שהשורש שלו מסתובב בדפנות.
השקיה לאורך השנה
לקרמבולה סבילות מוגבלת ליובש. יובש מתבטא בעלים שמתקפלים ונובלים, הצהבה, נשירה, פחות פריחה ופרי קטן יותר. מצד שני, עודף מים גורם לריקבון שורשים. המטרה: לחות קבועה בלי שלוליות.
- שנה-שנתיים ראשונות: השקיה סדירה, כדי שהעץ ייקלט ויגדל.
- עץ מניב: השקיה סדירה מהפריחה ועד הקטיף. אוניברסיטת פלורידה ממליצה להשקות 1-2 פעמים בשבוע בתקופות ללא גשם. בישראל זה אומר כמעט כל הקיץ, מהאביב ועד הגשמים.
- חורף: משקים פחות, ובשנה גשומה לרוב לא צריך בכלל. בקרקע כבדה בודקים שהקרקע לא נשארת ספוגה.
מחשב השקיה שמכוון לדשא ומשקה כל יום ליד העץ עלול להזיק. השקיה תכופה מדי היא סיבה מוכרת לריקבון שורשים ולהידרדרות של קרמבולה. כדאי להפריד את קו הטפטוף של העץ מקו הדשא, ולתכנת אותו בנפרד (איך מתכנתים מחשב השקיה).
חיפוי של 5-15 ס”מ (שבבי עץ או קליפות) עוזר לשמור על לחות ומחמם מעט את הקרקע. משאירים 20-30 ס”מ פנויים סביב הגזע.
דישון
ההמלצה של אוניברסיטת פלורידה:
| גיל העץ | פעמים בשנה | כמות לעץ בכל פעם |
|---|---|---|
| שנה 1 | 5-6 | 113-226 גרם |
| שנה 2 | 5-6 | 226-450 גרם |
| שנה 3 | 5-6 | 450-680 גרם |
| שנה 4 | 4-6 | 0.7-1.1 ק”ג |
| שנים 5-8 | 2-5 (פחות פעמים ככל שהעץ מתבגר) | 1.1-2 ק”ג (יותר ככל שהעץ מתבגר) |
הכמויות מתייחסות לדשן מעורב שמכיל 6-8% חנקן, 2-4% זרחן, 6-8% אשלגן ו-3-4% מגנזיום. עץ שמחזיקים קטן, עד 3 מטרים בערך, צריך פחות.
קרקע גירית ובסיסית. כאן עיקר העבודה בגינה ישראלית. בקרקע עם pH מעל 7 ממליצים על 4-6 ריסוסי עלווה בשנה של תערובת מיקרו-אלמנטים עם אבץ ומנגן, ועל 4-6 השקיות בשנה של ברזל כלאט שמיועד לקרקע גירית. הברזל עובד הכי טוב בחודשים החמים.
חוסר בברזל נראה כך: עלעלים צהובים עם עורקים ירוקים, עלים קטנים, ובמקרה קשה עלים כמעט לבנים. חוסר במגנזיום נראה כמו כתמים ירוקים וצהובים מעורבבים. חוסר במנגן - עלים קטנים וצהובים.
לא מדשנים חזק את הדשא שמתחת לעץ. השורשים של הקרמבולה מגיעים מעבר לקו הנוף, ודישון כבד של הדשא עלול לפגוע בפרי.
גיזום
שנה-שנתיים ראשונות: מקצרים ענפים שעברו 60-90 ס”מ, כדי לעודד הסתעפות. אפשר לעצב לגזע מרכזי מוגבל או לצורת גביע פתוח.
עץ בוגר: אפשר להחזיק אותו בגובה 1.8-3.6 מטרים. בכל שנה מורידים כמה ענפים עליונים עד נקודת המוצא שלהם. כך החלק העליון לא מצל על החלק התחתון. את הענפים התחתונים לא מורידים, כי עיקר הפרי בעץ בוגר מתפתח בגובה 0.9-2.1 מטרים. עץ קטן גם קל לקטוף, לרסס ולהגן, ועצים שנגזמו לגובה של עד 3.6 מטרים שרדו בפלורידה אפילו סופות הוריקן.
גיזום לפרי מחוץ לעונה. זה הטריק המעניין של הקרמבולה. ענף שהגיע לגיל של כ-3 חודשים יכול לפרוח שוב ושוב. כשגוזמים את הענפים הארוכים והגמישים (“שוטים”), או מורידים מענף דק את כל הענפונים הצדדיים, העץ פורח בדרך כלל אחרי כ-21 יום, והפרי מבשיל 70-80 יום אחר כך. דרך נוספת: לכופף שוט לאופקי, לקצר את 30-45 הס”מ האחרונים ולהוריד ממנו את העלים. בחורף התהליך איטי יותר, כי קור מונע חנטה.
עוד על עקרונות הגיזום: גיזום עצי פרי.
מזיקים ומחלות נפוצים
| סימן | סיבה | מה עושים |
|---|---|---|
| נקודות קטנות כמו סיכה על הפרי, ומתחתן ציפה יבשה | עקיצות של פשפשים | מעקב צמוד כשיש פרי על העץ. פרי פגוע עלול להירקב |
| פרי נגוע ברימות | זבובי פירות | זה המזיק העיקרי של הקרמבולה במקומות רבים בעולם. קוטפים בזמן ואוספים פרי שנפל |
| קשקשים קטנים על עלים וזרדים, נשירה והתייבשות ענפים | כנימות מגן | בודקים את העץ לאורך כל השנה ומטפלים מוקדם |
| שבילים חומים מתפתלים על קליפת הפרי | זחל מנהר | נזק חיצוני בלבד |
| סימני ניקור בצורת V על צלעות הפרי | ציפורים | רשת או קטיף מוקדם מעט |
| כתמים אדמדמים על עלים ישנים | פטריות כתמי עלים, נפוצות בעץ חלש או חסר | לא צריך טיפול. מטפלים בתזונה ובהשקיה |
| כתמים עגולים ירקרקים-אפורים או חלודים על ענפים | אצה אדומה (Cephaleuros) | מתייעצים עם מדריך מקצועי |
| פרי בשל ופגוע נרקב | אנתרקנוזה | אוספים פרי פגוע. בדרך כלל לא צריך ריסוס |
| נשירה, ענפים מתייבשים, פרי קטן, לא מגיב לברזל | ריקבון שורשים (Pythium) אחרי הצפה או השקיית יתר | מקטינים השקיה, משפרים ניקוז |
קטיף ושימור
מהחנטה ועד הבשלה עוברים כ-60-75 יום, לפי הזן והתנאים. בפלורידה, שם יש נתונים מסודרים, יש שתי פריחות עיקריות (אפריל-מאי וספטמבר-אוקטובר) וקטיף מיוני עד פברואר. בישראל, שבה החורף קריר יותר, אין לנו נתון מבוסס על חודשי הקטיף, ולכן לא נציין אותם.
מתי קוטפים. הקרמבולה לא מוסיפה סוכר אחרי הקטיף. לכן קוטפים כשהתעלות בין הצלעות כבר צהובות, וקצות הצלעות עדיין ירוקים. פרי שנקטף ירוק לגמרי יישאר חמוץ.
שימור. בשקית ניילון במקרר הפרי מחזיק עד כ-21 יום. הוא רגיש למכות, אז מניחים אותו בשכבה אחת.
שימושים. אוכלים טרי, בסלט פירות, כקישוט, או מבשלים לריבה, רוטב וכבישה. אפשר גם לייבש. רוב פירות העונה בארץ מופיעים בלוח פירות העונה.
גידול בעציץ או במרפסת
קרמבולה מתאימה לעציץ יותר מרוב עצי הפרי הטרופיים. היא פורחת על ענפים צעירים, אפשר לגזום אותה נמוך, וחלק מהזנים מניבים בלי עץ נוסף.
- עציץ גדול עם ניקוז טוב. עץ בעציץ קטן נחנק ומתייבש מהר בקיץ.
- אור: המקום הכי מואר שיש. בחורף זה קריטי.
- מים: בקיץ העציץ מתייבש מהר. בודקים את האדמה לעתים קרובות ולא נותנים לה להתייבש לגמרי, אבל גם לא משאירים מים בצלחת.
- קור ורוח: היתרון הגדול של עציץ הוא שאפשר להזיז אותו. בלילות קרים ובימי שרב מעבירים אותו לפינה מוגנת.
- האבקה: כדי שיהיה פרי, העציץ צריך להיות בחוץ בעונת הפריחה, כדי שחרקים יגיעו לפרחים.
- מים מליחים: מהשקיה במים מליחים מצטברים מלחים בעציץ מהר יותר מבאדמה. מדי פעם משקים בשפע, כך שמים ייצאו מחורי הניקוז.
במרפסת גבוהה וחשופה לרוח, קרמבולה כנראה לא תצליח. היא צריכה מחסה.
טעויות נפוצות
- לשתול במקום פתוח לרוח. זו הסיבה העיקרית לעץ קטן, עלים חרוכים ופרי מצולק. בעמק פנימי בישראל, רוחות חמות ויבשות הרגו כבר פעם את כל העצים.
- לקטוף ירוק. הפרי לא מתמתק אחרי הקטיף. מחכים לצהוב בתעלות.
- לקנות עץ מזרע בלי לדעת. עץ מזרע יכול לתת פרי חמוץ מאוד. מבקשים עץ מורכב עם שם זן.
- להתייחס לעלים צהובים כאל חוסר מים. בקרקע גירית זה לרוב חוסר ברזל. השקיה נוספת רק מחמירה. מטפלים בברזל כלאט.
- לשתול ליד הדשא עם השקיה יומית. השקיה תכופה מדי מובילה לריקבון שורשים.
- לגזום את הענפים התחתונים. שם רוב הפרי. גוזמים מלמעלה.
- להשקות במים מליחים. הקרמבולה לא סובלת מליחות.
- לחשוב שחלק מהעלים שנשרו בסוף החורף זה מוות. במקום קריר העץ משיר עלים בסוף החורף ומתאושש באביב.
- לשתול מתחת לחופה של עץ מנגו או אבוקדו. בצל של עץ אחר הקרמבולה מניבה מעט מאוד.
שאלות נפוצות
אפשר לגדל קרמבולה בישראל?
כן, עם תנאים. עצים גדלים בארץ לפחות מאז 1935, בתחנת הניסיונות ברחובות. הסיכוי הטוב ביותר הוא במישור החוף, במקום שמוגן מרוח ומקרה, עם השקיה סדירה ומים לא מליחים.
למה הפירות של הקרמבולה שלי חמוצים?
יש זנים חמוצים מטבעם, ויש פירות שנקטפו מוקדם מדי. הפרי לא מוסיף סוכר אחרי הקטיף, ולכן קוטפים כשהתעלות בין הצלעות כבר צהובות. גם 'גולדן סטאר' חמוץ אם לא מניחים לו להבשיל על העץ.
צריך שני עצי קרמבולה כדי לקבל פרי?
לא תמיד. זנים כמו 'גולדן סטאר', 'ארקין' ו'פוואנג טונג' מניבים היטב גם בלי זן מאביק נוסף. זנים אחרים, כמו B-10 ו-B-17, נותנים יותר פרי כשיש לידם זן אחר.
האם קרמבולה מסוכנת לחולי כליות?
כן. אוניברסיטת פלורידה ממליצה שמי שאובחן במחלת כליות לא יאכל קרמבולה בלי אישור רופא, ומאמרי סקירה רפואיים קושרים את הפרי להרעלות אצל חולי כליות. הפרי מכיל חומצה אוקסלית ורעלן עצבי בשם קרמבוקסין.
אפשר לגדל קרמבולה בעציץ?
כן, בעציץ גדול ובמקום מואר מאוד. העץ פורח על ענפים צעירים ואפשר לגזום אותו לגובה נמוך, ובחורף אפשר להזיז את העציץ למקום מוגן מקור ומרוח.
למה הקרמבולה משירה עלים בחורף?
במקומות קרירים העץ מאבד חלק מהעלים או את כולם בסוף החורף ותחילת האביב, וזה תקין. נשירה בקיץ, לעומת זאת, מרמזת על יובש, הצפה, רוח חזקה או מים מליחים.