מטפסים וגפנים

פסיפלורה

Passiflora edulis משפחת שעוניתיים (Passifloraceae)

שמות נוספים: שעונית נאכלת, פסיפלורה סגולה, פסיפלורה צהובה, Passion fruit, Maracuja

גפן פסיפלורה עם פירות ירוקים
צילום: A. J. T. Johnsingh, WWF-India and NCF · CC BY-SA 4.0

בקצרה

פסיפלורה (שעונית נאכלת) היא מטפס ירוק-עד מדרום אמריקה שגדל היטב במישור החוף, בשפלה, בעמקים ובנגב המערבי. הגידול נחשב קל יחסית: צריך מתקן הדליה חזק, שמש מלאה וקרקע מנוקזת, ובישראל יש שני גלי פרי בשנה - בקיץ ובחורף. נקודות התורפה הן קרה, נמטודות ואקרית אדומה שטוחה, ולכן הצמח מניב טוב רק כמה שנים.

כרטיס צמח

פסיפלורה Passiflora edulis

אור
שמש מלאה
מים
השקיה בינונית
קרה
עמידות חלקית לקרה
יובש
עמידות בינונית ליובש
קושי
קל לגידול
גודל
גובה 2–3 מ׳
עציץ
לא מתאים לעציץ
חיות מחמד
רעילות לחיות מחמד: לא ידוע

איפה בארץ

  • חוף - מתאים
  • שפלה - מתאים
  • הר - פחות מתאים
  • עמקים - מתאים
  • נגב - מתאים
  • ערבה - פחות מתאים

לוח שנה

פריחה: אפריל, מאי
קטיף: ינואר, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר

החודש הנוכחי: נובמבר. החודשים משתנים בין אזורי הארץ - בדקו בגוף העמוד.

פרח הפסיפלורה חי יום אחד בלבד. בתצפיות בנגב המערבי הוא נפתח בבוקר ונסגר אחר הצהריים, ואם אף אחד לא העביר עליו אבקה עד אז - לא יהיה ממנו פרי. זה כל הסוד של הצמח הזה: הוא גדל מהר, מטפס על כל גדר ונראה בריא, אבל היבול תלוי בהאבקה, בהשקיה סדירה ובשורשים נקיים מנמטודות.

השם העברי “שעונית” בא כנראה מצורת הפרח, שמזכירה לוח שעון. השם הלטיני Passiflora מקשר את חלקי הפרח לסיפור הצליבה (“ייסורי ישו”, Passion באנגלית). בישראל מגדלים היום כ-2,000 דונם פסיפלורה מסחרית לפי הערכת מו”פ דרום, וכ-500 מהם בנגב המערבי.

זנים מומלצים לגידול בישראל

ההחלטה הראשונה היא בין סגולה לצהובה. הסגולה היא הנפוצה בגינות בישראל. הצהובה גדולה וחמוצה יותר, רגישה יותר לקור, ובדרך כלל צריכה צמח שני להאבקה.

זן / טיפוסמאפייןמתאים ל
סגולה (P. edulis)מאביקה את עצמה ברוב הזנים. צמח בוגר שורד לפחות עד כמינוס 3 מעלות לפי CRFG. פרי סגול כהה באורך 7.5-12 ס”מרוב הגינות בישראל, גם כשיש מקום לצמח אחד בלבד
צהובה (P. edulis f. flavicarpa)פרי גדול וחומצי יותר, ציפה כתומה. רגישה לקור יותר מהסגולה. צריכה האבקה צולבתאזורים חמים בלי קרה, מי שמוכן לשתול שני צמחים
הכלאות סגולה × צהובה (למשל Frederick, Red Rover)לפי CRFG, פרי אדום-סגול, בדרך כלל גדול ואיכותי מהסגולה. עמידות לקור דומה לסגולה. מאביקות את עצמןמי שמוצא אותן במשתלה ורוצה פרי גדול בלי צמח שני
Passion Dream (PD)הזן העיקרי בישראל. נבחר ב-1996 מתוך זריעים שמקורם בהוואי. פרי בינוני-קטן, סגול בחורף וסגול בהיר-ורוד בקיץ. מתאושש מהר מהחורף ונותן שני גלי פריזן “ישראלי” מוכח, שכדאי לעזור לו בהאבקה ידנית
גיליס ואוריס (טיפוח פרופ’ אלון סמך)חנטה ספונטנית טובה, פרי גדול מאוד וסגול בוהק. התאוששות איטית מאוד מהחורף, ופרי חורף באיכות טעם נמוכהבניסויים ובחלק מהחלקות המסחריות; לא ברור אם זמינים לגינה הביתית
באקיס (279-16, טיפוח פרופ’ סמך)יבול גבוה מאוד, פרי בינוני-גדול ומנומר, טעם טוב בחורף וטוב מאוד בקיץ, התאוששות מהירהכמו גיליס ואוריס - בעיקר בניסויים

הנתונים על PD, גיליס, אוריס ובאקיס לקוחים מניסויים שנערכו במו”פ דרום בשנים 2020-2025. הם נמדדו בחלקות ניסוי בנגב המערבי, לא בגינה ביתית.

איפה ומתי שותלים

אזור. הפסיפלורה מצליחה במישור החוף, בשפלה, בעמקים ובנגב המערבי, שם נמצא ריכוז גדול של גידול מסחרי. באזורי ההר יש קרה כמעט בכל חורף, ושם רק מקום מוגן ליד קיר דרומי נותן לה סיכוי. בערבה אין לנו מקור שבדק את הגידול, ולכן לא נמליץ.

קור. לפי ארגון מגדלי הפירות הנדירים בקליפורניה (CRFG), צמח סגול בוגר שורד לפחות עד כמינוס 3 מעלות (26 פרנהייט). הצהובה רגישה יותר. למקורות שבדקנו אין חודש שתילה לישראל. צמח צעיר רגיש יותר מצמח בוגר, ולכן שותלים אחרי שעבר הסיכון לקרה, כדי שהצמח יספיק להתבסס לפני החורף הבא.

שמש. UF/IFAS ממליצים על שמש מלאה לפריחה ויבול טובים. בצל חלקי הצמח יגדל, אבל יפרח פחות.

אדמה. הצמח סובל טווח רחב של קרקעות: חול, חמרה וקרקע כבדה. לפי FAO, טווח ה-pH המיטבי הוא 6-8, והצמח סובל עד 8.5, כך שרוב הקרקעות הגיריות בישראל מתאימות. מה שחשוב באמת הוא ניקוז. קרקע רוויה ומים עומדים ליד הצוואר מגבירים ריקבון צוואר ושורשים.

מים מליחים. כאן צריך זהירות. UF/IFAS מגדירים את עמידות הצמח למלח כנמוכה, ו-FAO מציין סבילות נמוכה למליחות (מתחת ל-4 דציסימנס למטר). מי שמשקה במים מליחים או קולחים צריך לצפות לבעיות.

הדליה. במו”פ דרום מסכמים שהגידול דורש “מערכת הדליה פשוטה אך חזקה”. צמח בוגר עם פרי שוקל הרבה, וגדר רשת דקה או מקל במבוק לא יחזיקו. מתאימים: גדר תיל מתוח בין עמודים, פרגולה, או סבכה מעוגנת לקיר. גובה הצמח נקבע לפי המתקן שעליו הוא מטפס. UF/IFAS מציינים מרווח שתילה של כ-0.9-1.5 מטר בין צמחים.

ריבוי. בישראל מרבים פסיפלורה מייחורים, ולכן קל להשיג שתילים מזן ידוע. אפשר גם לזרוע: לפי UF/IFAS, זרעים טריים מפרי בשל לגמרי נובטים תוך שבועיים-שלושה. זרעים שנשמרו זמן רב נובטים לאט ובשיעור נמוך. צמח מזרע לא בהכרח יהיה דומה לאם.

השקיה לאורך השנה

אין בישראל פרוטוקול השקיה מבוסס מחקר לפסיפלורה. כך כותבים במו”פ דרום, ומוסיפים שהמידע מחו”ל בדרך כלל לא מתאים לתנאים כאן. לכן לא נמציא כאן כמויות. אלה העקרונות שכן מבוססים:

  • סדירות חשובה יותר מכמות. לפי UF/IFAS, לפסיפלורה דרישת מים גבוהה כשהפרי מתקרב להבשלה. השקיה לא סדירה גורמת לפרי להצטמק ולנשור לפני הזמן.
  • פחות מים לא בהכרח פוגע ביבול. בניסוי השקיה בחוות הבשור בשנים 2004-2005, הקטנת מנת המים פגעה בצימוח העלים והענפים, אבל לא השפיעה על כמות הפרי ועל גודלו.
  • ניקוז. קרקע רטובה כל הזמן מעודדת מחלות שורש וצוואר. בחורף הגשום בדרך כלל אין צורך להשקות.
  • חומר אורגני. UF/IFAS ממליצים להוסיף חומר אורגני לקרקע כדי לשפר את זמינות המים לצמח.

בגינה עם מחשב השקיה, קו טפטוף נפרד לפסיפלורה עוזר לשמור על השקיה סדירה בקיץ. ראו את המדריך למחשב השקיה.

דישון

גם כאן אין פרוטוקול ישראלי מבוסס מחקר. מה שידוע:

  • UF/IFAS ממליצים לדשן 2-3 פעמים בשנה כדי לשמור על צימוח נמרץ.
  • עודף חנקן מזיק. הוא מייצר הרבה עלים ומעט פרחים, ולפעמים גם פירות “ריקים” עם מעט מיץ. כשהצמח בוגר, מקטינים את מנת הדשן.
  • בורון. מחסור בבורון קשור לפרי ריק ולפרי מעוות.

גיזום

הפרחים מופיעים על צימוח חדש. זה ה”למה” מאחורי הגיזום: גיזום מעודד ענפים חדשים, והם אלה שיישאו פרחים ופרי.

  • מתי. למקורות שבדקנו אין מועד גיזום מוגדר לישראל. כיוון שהצמח רגיש לקרה, עדיף לגזום גיזום חזק אחרי שעבר הסיכון לקרה ולפני גל הצימוח. גיזום חזק בסתיו חושף את הצמח לקור.
  • מה מורידים. ענפים יבשים, חולים ושבורים, ענפים שנוגעים בקרקע, ושכבות עלים יבשים שנתקעו מתחת לנוף החדש. לפי UF/IFAS, עלים מתים מתחת לעלים החדשים חוסמים את זרימת האוויר ומעודדים מחלות.
  • ריווח. צמח צפוף מדי הוא מקום טוב לפטריות. מרווחים את הנוף כך שאור ואוויר נכנסים פנימה.
  • חיטוי כלים. וירוס העציה (woodiness) עובר גם בכלי גיזום. מחטאים את המזמרה לפני שעוברים מצמח לצמח.

עקרונות כלליים של גיזום עצי פרי ומטפסים נמצאים במדריך גיזום עצי פרי.

האבקה וחנטה

כאן נקבע אם יהיה פרי. לפי מו”פ דרום, האבקה של הפסיפלורה דביקה, וצריך חרק או יד שיעבירו אותה מהאבקנים לצלקות. לפי UF/IFAS, האבקנים נמצאים מתחת לצלקות, והרוח לא עוזרת כי גרגרי האבקה כבדים ודביקים. המאביקים העיקריים הם דבורת הדבש ודבורי הנגר (Xylocopa).

  • בזן PD, האבקה ידנית שיפרה את שיעור החנטה ואת גודל הפרי.
  • בזנים גיליס, אוריס ובאקיס הייתה חנטה ספונטנית טובה, כנראה בגלל הבדלים במבנה הפרח.
  • איך מאביקים ביד. לפי UF/IFAS, אוספים אבקה מהאבקנים במכחול נקי או בכפפת כותנה ונוגעים בצלקות. מכיוון שהפרח חי יום אחד, עושים את זה ביום שבו הוא פתוח.
  • מזג אוויר. גשם רב, לחות גבוהה וחום או קור קיצוניים פוגעים בהאבקה.

אחרי ההפריה הפרי מגיע לגודלו הסופי תוך כשלושה שבועות, אבל ההבשלה לוקחת יותר: 2-3 חודשים מפריחת אביב, ו-3-4 חודשים מפריחת סתיו. ככל שיש יותר פירות על הצמח, הם יוצאים קטנים יותר.

מזיקים ומחלות נפוצים

לפי מו”פ דרום, הגידול בישראל לא סובל ממחלות ומזיקים רבים. אבל שלושה מהם קובעים את גורל הצמח.

סימןסיבה אפשריתמה עושים
כתמים צהובים על העלים, אחר כך כתמים חומים יבשים ונשירהאקרית אדומה שטוחה ואקריות אחרות. אוהבות חום ויובשמעקב צמוד מתחילת העונה. לפי מו”פ דרום, הזנחה יכולה לחסל שטח בזמן קצר. טיפול בקוטל אקריות רשום ובוררני ברגע שרואים סימנים
הצמח נחלש משנה לשנה, יבול יורד, שורשים עם עפציםנמטודות. הפסיפלורה רגישה להן, ל-PD יש סבילות מסוימתלא שותלים שוב באותה נקודה. מתכננים החלפת צמח אחרי כמה שנים
עקיצות על קליפת הפרי, אזור עצי סביבןזבוב הפירות הים תיכונילפי מו”פ דרום, העקיצה מכערת את הפרי אבל אין בקיעה של רימות. אפשר לתלות מלכודות ללכידה המונית ולאסוף פרי נשור
עלים מעוותים ומנומרים, פרי עם קליפה עבה וחלל קטןוירוס העציה (woodiness), מועבר בכנימות עלה ובכלי גיזוםשתילים נקיים, חיטוי כלים, עקירת צמחים נגועים, שליטה בכנימות
נבילה פתאומית, עלים חיוורים, השחמה בצווארפוזריום, ריקבון צוואר או פיטופתורהמניעה: ניקוז טוב, לא לפצוע את הצוואר, לא לשתול במקום שבו צמח כבר מת. לפי UF/IFAS, פטריית ריקבון הצוואר שורדת בקרקע עד ארבע שנים
כתמים אפורים-חומים על הפרי והעליםכתמי אלטרנריה (brown spot) ופטריות עלווה אחרותגיזום לאוורור, ניקוי עלים מתים, הימנעות מהרטבת הנוף

בעולם מקובל להרכיב פסיפלורה סגולה על כנה צהובה או על כנה עמידה אחרת, כדי להתמודד עם פוזריום ומחלות קרקע. בניסויים בישראל נעשה שימוש גם בשתילים מורכבים, אבל אין לנו מקור על זמינות שתילים כאלה למגדלים ביתיים.

קטיף ושימור

פרי בשל לגמרי נושר מהצמח. ההמלצה של מו”פ דרום היא לאסוף פרי שנשר ולא לתלוש פרי שעדיין תלוי. בפועל, גם מגדלים מסחריים עושים את שניהם. בקיץ אוספים 2-3 פעמים בשבוע, ובחורף בדרך כלל פעם בשבוע.

בישראל יש שני גלי פרי בשנה: גל קיצי-סתווי וגל סתווי-חורפי. לפי ויקיפדיה הפריחה העיקרית בארץ היא באפריל-מאי, ובניסויי מו”פ דרום יש גם פריחה סתווית שממנה מגיע פרי החורף. לפי מו”פ דרום, מחנטה ועד פרי בשל עוברים 2-3 חודשים בפריחה האביבית ו-3-4 חודשים בפריחה הסתווית. בזן PD איכות הטעם של פרי הקיץ טובה מאוד, ושל פרי החורף סבירה.

פרי מקומט. אחרי כמה ימים הקליפה מתקמטת. זה פוגע במראה ובמחיר בשוק, אבל לא בהכרח בטעם. לפי CRFG, הפרי הסגול מתוק יותר כשהקליפה מתקמטת. אוכלים את הציפה עם הזרעים, טרייה או במיץ.

רוצים לדעת מה עוד מבשיל בגינה באותם חודשים? ראו את לוח פירות העונה בישראל.

גידול בעציץ או במרפסת

אין לנו מקור מקצועי שבדק גידול פסיפלורה בעציץ בישראל, ולכן לא נמליץ על גודל מכל. מה שכן ידוע: הצמח מטפס נמרץ שגדל מהר, צריך שמש מלאה ומתקן הדליה חזק, ודורש השקיה סדירה כשהפרי מבשיל. במרפסת שטופת שמש, עם מכל גדול, ניקוז טוב וסבכה מעוגנת היטב, זה אפשרי. בעציץ הצמח מתייבש מהר יותר, ושם השקיה לא סדירה תבוא לידי ביטוי בנשירת פרי.

טעויות נפוצות

  1. מתקן הדליה חלש. רשת דקה או מקלות במבוק קורסים תחת צמח בוגר עמוס פרי. בונים מהיום הראשון מערכת חזקה.
  2. שתילה בסתיו באזור קר. צמח צעיר רגיש לקרה. עדיף לשתול אחרי שעבר הסיכון לקרה.
  3. עודף דשן חנקני. מקבלים קיר ירוק בלי פרחים ופירות ריקים.
  4. השקיה “כשנזכרים”. דווקא בזמן ההבשלה, השקיה לא סדירה גורמת לפרי להצטמק ולנשור.
  5. תלישת פרי ירוק. הפרי מבשיל על הצמח ונושר כשהוא מוכן. אוספים מהקרקע כל יום-יומיים בעונה.
  6. צהובה אחת לבד. הפסיפלורה הצהובה ברובה לא מאביקה את עצמה. אם שותלים צהובה, שותלים שתיים או בוחרים סגולה.
  7. להתעלם מהאקריות. הסימנים הראשונים הם כתמים צהובים קטנים על העלים. כשרואים קורים ועלים נושרים, הנזק כבר גדול.
  8. לשתול צמח חדש באותו בור. אחרי שצמח נחלש ומת, נמטודות ופטריות קרקע נשארות במקום. בוחרים מקום חדש.

שאלות נפוצות

למה הפסיפלורה פורחת ולא נותנת פרי?

הסיבה הנפוצה היא האבקה חלקית: האבקה של הפסיפלורה דביקה וכבדה, והרוח לא מעבירה אותה. בזן הישראלי הנפוץ, Passion Dream, האבקה ידנית שיפרה בניסויים את שיעור החנטה ואת גודל הפרי. דשן חנקני בעודף גורם לצמיחת עלים על חשבון פריחה.

מתי קוטפים פסיפלורה?

פרי בשל לגמרי נושר בעצמו מהצמח, ולכן ההמלצה היא לאסוף פרי שנפל ולא לתלוש פרי ירוק. בישראל יש גל פרי קיצי-סתווי וגל סתווי-חורפי.

פסיפלורה מקומטת - האם היא עדיין טובה?

כן. פרי שהתקמט אחרי כמה ימים פחות יפה למכירה, אבל לפי ארגון מגדלי הפירות הנדירים בקליפורניה הפרי הסגול מתוק יותר כשהקליפה מתקמטת.

כמה שנים חיה פסיפלורה?

בחלקות מסחריות בישראל תוחלת החיים של מטע פסיפלורה היא 2-5 שנים בלבד, בעיקר בגלל רגישות לנמטודות. כדאי לתכנן החלפה של הצמח ולא לחכות שיתמוטט.

האם פסיפלורה סגולה צריכה שני צמחים?

לא. הסגולה והכלאות שלה מאביקות את עצמן, אם כי בחלק מהזנים יש אי-התאמה עצמית חלקית. הצהובה ברובה אינה מאביקה את עצמה וצריכה צמח נוסף.

מקורות

  1. גידול פסיפלורה בנגב המערבי - יצחק צפורי (מו"פ דרום), פרופ' אלון סמך (הפקולטה לחקלאות), ד"ר רון פורת (מכון וולקני) mopdarom.org.il
  2. UF/IFAS Extension - Passion Fruit Problems in the Home Landscape (HS1397) edis.ifas.ufl.edu
  3. UF/IFAS Extension - Passiflora edulis: Passion Fruit, Purple Granadilla (FPS456) edis.ifas.ufl.edu
  4. California Rare Fruit Growers - Passion Fruit species and cultivars crfg.org
  5. FAO EcoCrop - Passiflora edulis data sheet ecocrop.apps.fao.org
  6. ויקיפדיה - שעונית נאכלת he.wikipedia.org

נכתב על ידי

מערכת האתר

צוות התוכן כותב ומעדכן את המדריכים על בסיס מקורות מקצועיים ישראליים: שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), הגנים הבוטניים וקק"ל.

איך אנחנו כותבים ובודקים

עודכן

פורסם